דיווחים מבנימינה ...
דיווחים מבנימינה ...
עדויות להוויה ולהווי של חיי הקיבוץ בבנימינה
מתוך שיחות, פרוטוקולים ומכתבים 1930 - 1929
על התארגנות ועל מינויים (1929)
מתוך ספר הפרוטוקולים הנושא את השם : "שיחת קבוץ בנימינה - 1929".

שיחה מס 1 - התקיימה ביום ט"ו אלול תרפ"ט, והיא מתחילה כך:

"בשיחה הובררו שאלות טכניות הקשורות בסדורים הראשונים של הקבוץ. שוחחו על עניין התפקידים בקבוץ, ועל אופן העברת החלוקה הכלכלית בקשר לפילוג הקבוץ.

סוכם: בענייני הכלכלה - מטפל זרח, בסדרנות עבודה - בולק.
למטבח באופן זמני - נכנסים זרח ולאה, ואחריהם רחל, בניה או לטה.
למחסן, לשבועיים - נכנסת פייגה, למזכירות ,עם בוא העליה - שמחה, חצרנות וטיפול בכלי העבודה - אברשה... “.
חייבים להמשיך להאמין
על נושא העישון (1930)

בשיחה מס. 15 - א' חשון תר"ץ, מעורר יענקל שילוני את עניין העישון.
הוא מציין, בין היתר: "יש אנשים שחושבים שיש להצדיק (את העישון) מכיוון שזה בא מתוך מצב ידוע... אני כופר בזה.
אני פשוט לא סובל כשמפי האיש מסריח ריח טבק...."

· משה: "אני חושש לבריאות המעשנים. חושב אני את זה לחולשה. החלטתי לא לגור עם אדם מעשן. אבל זה לא אומר להכריח אדם שלא לעשן, אם האדם רוצה בזה.
אבל נעריך אותו יותר אם לא יעשן."

· קובה: "אני מעריך מעשנים כלא מעשנים. מתוך הערכה דווקא אני רוצה להעמיד את השאלה בתפיסת הקבוצים החדשים השונים מהישנים, כי עכשיו ישנה השפעת גומלין בינינו לבין הגולה. העדה השומרית בכל התפוצות חותרת לקראת שלמות מקסימאלית. לו קיבוצנו יכול היה לבטא מקסימום של שאיפות תנועת-הנוער שלנו, אז זה היה מוסיף הרבה לנו ולתנועה בגולה, כי שמירה על בריאות הגזע זה אחד התפקידים החשובים."

· קלמן: "ישנן תפיסות שונות. השאלה עומדת מבחינה מוסרית, ישנן עוד דרישות מחוץ לעישון. אבל יש להיזהר בדרישות כאלה. יש להיזהר מדוגמטיזם. חיי האדם הבוגר הם מסובכים. בכלל ישנן הרבה שאלות שאי-אפשר לפתור אותן באופן חברתי."

· אלחנן: "אני חושב ששמירה על הגוף זה מוסרי כמו דברים אחרים. אם אדם הורס את גופו אז זה לא מוסרי כמו כל דבר אחר."

· יעקב סולניק: "אני חושב שלא צריך לעשות פרובלמה של שאלת העישון. אני חושב שלא צריך להצדיק את זה במצב-רוח וכו', כי אם לא נעמוד על זה, אז חלק יותר גדול של הקבוץ יתחיל לעשן. אני חושב שיש ליצור אטמוספרה של יחס שלילי לעישון."

· ניומקה: "אני מתנגד לעישון, כי אני רואה קו אחד יסודי - וזוהי ירידה, התנוונות. זה התחיל מדיבור פולנית, עישון, והמשכה אני רואה מחר בכסף פרטי, ביחס לעבודה.
אני חושב שיש לבוא ולקבוע יסודות".

· משה: "אני חושב שיעקב התבטא בטון מדי חריף. צריכה להיות פרופורציה ידועה - מתוך פרספקטיבה של חיים משותפים".

· את נאום הסיכום הגדול בשאלה הנדונה נשא חתולי (המדריך ממשמר העמק):
הוא ציין לטובה את הרצון שלא להיגרר אחרי הקבוצים הישנים, שאם לא כן עלול מספר המעשנים להגיע עד 50%, וזאת היא גם שאלה תקציבית ("אתם כבר עכשיו מרגישים מה זה תקציב!") .
"זאת היא עכשיו שאלה של כל התנועה, כי האנשים המעשנים הבאים לגולה מרגישים את עצמם רע מאד ! במובן זה צריכים הקבוצים החדשים להבליט את פרצופם, והעיקר - יש לשמור על ערנות !"
על חברה ותרבות, על מצב הפועלות, על פוליטיקה ועל השתלמויות ...

פרוטוקול שיחת קיבוץ, בנימינה , 1930

דו"ח מועדת תרבות

· מפגשים:
כשניגשנו לעבודה בועדת התרבות, היה ברור לנו למפרע, שנכון וטבעי יהיה שאנשים יפגשו בינם לבין עצמם בלי אמצעות של איזה מוסד שהוא מאורגן. אולם מסתבר שאנו לא הגענו עדיין למדרגה זו. אין עוד הפגישה המשותפת בין האנשים, ולפיכך הכרחי הוא אותו המוסד המאורגן.
עלינו לעשות מאמצים משותפים בכל שטחי חיינו. האנשים אצלנו, למרות העבודה החינוכית וההסתדרות החינוכית , נשארו אינדיפרנטיים (אדישים) לכל מיני שאלות. את זה מוכרחים באיזשהו אופן לתקן!
יש גם שטח שני של דברים. המון פרובלימות הטעונות ליבון, שבשעת ברורנו נצטרך לתת עליהן תשובות, שתהיינה מבוססות במידה המקסימלית על ידיעות רחבות.

ואחרון אחרון - עלינו לארגן את חיינו, שיהיה להם איזה סגנון!
ברור שהאנשים אינם שבעי רצון מהמצב . יש רצון להסתגר באוהלים , ולאו דווקא משום כך ששמה הם מוצאים סיפוק, אלא משום זה שאין אנו נפגשים יחד, וגם אם כן, הרי שלאחרי הפגישה אין אנו מרגישים שהנה התעשרנו בדבר מה .
דרוש לשפר את החיים שלנו !

· ריכוז השיחות :
שיחה שאינה מוכנה מקודם כהוגן, אי אפשר לה שתצליח ! צדק אמנם דוד , ששיחותינו צריכות להיות סטיכיות - בלתי אמצעיות . אולם הרי יש דברים הטעונים הכנה .
משום כך צריך לרכז את השיחות !
ההתפוררות הרבה בשיחות היתה, לרוב, משום שאין להן הכנה מספיקה - הכנה בכל המובנים .

· מצב הפועלת:
יש לסדר שיחה אחת בקשר עם מצב הבחורה בעבודה.
זוהי שאלה די מסובכת , שלא מצאנו עליה תשובה גם ממוסדות הקבוץ הארצי.
לפלא הדבר שמוסדותינו מצאו לנכון לתת כל מיני הערכות ותשובות אובייקטיביות , לכל השאלות הנוגעות למצב הפועל בארץ, ולא מצאו לנחוץ לעמוד על שאלה קשה זו של הפועלת!!
יש לקחת בחשבון שעם העליה הקרובה יגדל מאוד גם מספר הבחורות. דרוש להתייחס לשאלה זו גם בהיקף של שאלת הפועלת בארץ, מתוך כך - דרושה שיחה על שאלת הבחורה בארץ .

· פוליטיקה:
בקשר עם זה שעמדנו בשיחתנו האידיאולוגית על השאלה של קואופרציה או איחוד עם איזושהי מפלגה באיזה שהם תנאים, ומתוך הקשרים עם הסתדרות העובדים ועם מפלגת העבודה האנגלית - החלטנו לערוך הרצאה של מדרכי אורנשטיין, על דרכה של תנועת הפועלים באנגליה ועל תפקידינו בארץ.
רצינו גם להיפגש איתו ולשמוע את דעתו בקשר עם הקיבוץ הארצי .

· השתלמויות:
מה שנוגע לאפשרויות ההשתלמויות : הוצעו בועדה הצעות של סמינריונים .
ברור כי בלתי אפשרי הוא לפתוח בכל הסמינריונים יחד, מכל מיני סיבות.מחמת זה היינו מוכרחים לדון ולבחור בנחוצים ביותר .
חשבנו לכן, לפתוח בסמינריון לסוציולוגיה, שתפקידו יהיה לא רק להצטמצם בגבולות מדע זה, אלא יהיה גם להמשיך את עבודתו להבא .
קיימות גם שאלות אקטואליות שמן ההכרח שניתן עליהן פתרון.
עמדנו לפני שני סמינריונים :
סמינריון לחקירת המצב בתנועת הפועלים (המפלגות בארצות שונות, המצע האידאולוגי שלהן, חומר סטטיסטי, מצבן בכל ארץ, התנועה המקצועית) - והשאלות המנסרות בעולמה .
וסמינריון שני - לשאלות המזרח תיכון - וזהו השטח שבו אנו נתונים כיום .
אם כי חשיבותו של האחד אינה עולה על השני, החלטנו לפתוח בסמינריון השני .

· ערבי שבת:
דרוש את שבתותינו קצת לשנות. שלא נצא מהן במצב רוח כזה!
יש דעה שאין לבוא בדברים ארגוניים, כי זה לא מושך אנשים, ומזכיר מושבה.
חשבנו שטוב יהיה אם ערבי השבתות יוקדשו למשוררים עבריים צעירים .
חושבים אנו שערבים אלה צריכים להיערך לא רק מבחינה תועלתית, אלא משום שיש בהם דברים הקרובים ללב .

חשבנו גם לסדר משפט על "קהילתנו" . משפט זה לשם מה הוא בא?
אין כל טנדנציה ( מגמה ) שאנו נתנער מכל מסורת של תנועת נוער, מנסיון חיים זה .
חשוב שאנו נשוחח ונברר!
הצורה עוד לא ברורה לנו . אפשרי שזה לא יצליח . מכל מקום יש לסדר את זה .
בתור התחלה, יוקראו בערב שבת הבאה קטעים מתאימים מתוך "קהילתנו".

· עיתונות:
מתוך זה שאסור לנו להסתפק בעיתונות הזעומה שאנו מקבלים, ולוותר על שאלות חשובות הקשורות במצב העולמי, החלטנו לערוך מזמן לזמן סקירות על העיתונות.
הסקירות האלה תקפנה את : 1. המצב בציונות. 2. המצב בפוליטיקה העולמית . 3. המצב בתנועת הפועלים .
זה פשוט יקל על האנשים את ההתמצאות בכל אותן השאלות, היות ולא כל אדם יכול לטפל בזה - פשוט משום חוסר פנאי.
קבוצת הבנאים שלנו
על תפישת עולם, על מציאות ודמיון, על האוריה בקיבוץ ...
מתוך פרוטוקול של שיחה פנימית, 1930 (לא מצויין שם הדובר)

"כשניגשים לסיכום חיינו, חשוב לנגוע באופן יחסי בתפישתנו הקיבוצית. שינוי התפיסות השפיע על השיחות ועל החיים בקבוץ. כשדיברנו בחו"ל על הקבוץ לא תארנו לנו את החיים המתקיימים בו. תפישתנו היתה מיוחדת, בתמונה שהיתה בדמיון. גם אצלנו האנשים מגיעים לידי אכזבות בתפישת עולמנו. עלינו להיזהר מכל מיני דמיונות והשקפות אבסולוטיות, בכדי שנוכל להעמיד את הדברים על קרקע בריאה, ליצור השקפה קיבוצית אחרת, יותר ממשית ומציאותית.

· חיינו החברתיים: למרות כל הכשרתנו החינוכית בחו"ל בדבר חיי חברה לא הצלחנו לפתור את שאלת היחסים ההדדיים בקבוץ. קיימת שאלה של גבולות חופש-הפרט בחברה. לא הצלחנו לפתור את השאלה החשובה הזאת. מצד אחד היתה הפרזה קיבוצית, ומצד שני אי-השתתפות בחיי הקבוץ. אינני יודע האם כל האנשים באו ברצון השלם למצוא את כל פתרון-חייהם בקבוץ, ומה הסיבה של כל מיני הופעות לא יפות בחיינו, אבל מצד שני היו דרישות מופרזות של כמה אנשים בקבוץ שבאו לידי ביטוי בשיחות. מה צריך להיות תפקידנו בכדי שיהיו יחסים יפים בין האנשים, ויחס נכון של הפרט לחברה, לקבוץ? עלינו לשמור על שיווי משקל בין דרישות תנועת-נוער חינוכית ובין החיים הממשיים.

הקימונו מוסדות לשם הוצאה-לפועל את החלטות הקבוץ, וכאן באו המון אי-הבנות. יש והתאוננו על מוסד שלקח לו יותר מדי סמכויות, יש שמסרו לו, ואולי מבלי רצון - סמכויות רחבות: הועדה הכלכלית, למשל, לקחה לה יותר מדי סמכויות. אם דיברו פעם על אריסטוקרטיות ודמוקרטיה בקבוץ, הרי אני חושב שאין הכוונה ליחסים חברתיים אלא לשאלות כלכליות. יש חוג אנשים, אשר דעתם בשיחות הקבוץ יותר חשובה ושהם נותנים בכל רגע לכל יתר האנשים להרגיש זאת (בעלי מקצוע, חברי הועדה הכלכלית וכו'). אם לא נימנע מזה הרי נשקפת סכנה לחיים של הקבוץ שאותם האנשים עצמם לא רוצים בזה. יש לקבוע שלהרבה אנשים אין הרגשת אזרחיות בקבוץ, ואין הם מרגישים די בטחון פנימי להכריע בשאלות הקבוץ. מתוך זה הרבה אנשים מרגישים את עצמם לא טוב. יש כאן שוב שאלה של שיווי- משקל שיש לדעת לשמור עליו.

אנחנו נתקלים מדי יום ביומו בקטנוניות, אשר עושה את החיים למשעממים ולא יפים. התגלתה קטנוניות לב, שזאת אשמת כל הקבוץ.
אצל כמה אנשים בקבוץ יש השקפה קיבוצית מופרזת. זהו אולי שריד של מושגי תנועת הנוער. אנשים רצו להעלות כל מיני דברים על סדר-היום של שיחת הקבוץ, וזה הפריע בהרבה לחיי הקבוץ, כי הגישות היו יותר מדי קשות, בה-בשעה שדרושה היתה גמישות רבה. יש שדרשו גם יחס אבסולוטי לדברים, אשר אפשר לסדר אותם באופן יותר קל ופשוט. אנשים רצו גם לפתור שאלות רבות בקבוץ מתוך התחייבותם הם לדבר, מתוך גישתם הסובייקטיבית. הגישה הכבדה לעניינים רבים בקבוץ הביאה לידי קשיים רבים, הכניסה הרבה מומנטים שליליים בקבוץ. הפתרון לכך - גישה יותר קלה לעניינים...".
נטיעת נשדרה בפרדס-חנה בדרך לבנימינה
על סדרי עדיפויות...

· זרח: אנשים רוצים לבקר את הקונצרט של ברונו איזנר - צריך זה לברר.
· אידה: יש לראות את מספר האנשים. אפשר לסדר תור.
· יענקל: דבר הקיום הוא קודם. ומצבנו הכלכלי קשה. אנשים סובלים מחוסר נעליים, מאי-תיקון שיניים.
· דורקה: יענקל צודק. אי אפשר להרשות לעצמנו לוקסוס. אולם דבר-מה מהצרכים התרבותיים מוכרחים לספק.
· גרשון: אני חושב שנשמע את הקונצרט מאחורי הקיר. השאלה היא יותר רחבה והיא נוגעת לא רק לעניין הקונצרט. מי שדורש יותר זה מקבל את דרישותיו. זה מתבטא גם ביחס למוסקטורים, לנעליים וכו'. ישנם אנשים שאינם דורשים וצרכיהם נשארים בלתי-מסופקים.
· חיים ח.: יש אנשים שיוותרו על נעליים ולא יוותרו על קונצרט.
· אידה: קונצרט, וקונצרט הגון, הוא דבר בלתי-שכיח. ואם יהיה דפיציט של 20 לירה, אז יגדל בעוד חצי לירה, לא אסכים להכניס לשטח אחד את דרישותינו בדבר נעליים ואת דרישותינו הרוחניות. אני מסכימה הערב לשמוע את הקונצרט מאחורי הקיר, אולם השאלה היא יסודית.
· יענקלה: אם אנשים אומרים שהם לא יצאו לעבודה בכרכור עד שלא יסדרו להם סנדלים, זאת היא הופעה חברתית יותר קשה.

כמקובל במצבים מעין-אלה, נתקבל סיכום כלשהו, ויש להניח שהמעונינים הקשיבו, בלי תור, אך מאחורי הקיר, לקונצרט של ברונו אייזנר, ואילו המעוניינים והבלתי מעונינים גם יחד יצאו לעבודה בכרכור בסנדלים יותר-מפחות מרופטים ...
דו"ח מצב - מיועד לקיבוץ עליה א', הנמצא בפולין (1930)

"המצב הכלכלי בקבוץ הוא לא משמח ביותר. במשך חדשים כל העבודה התרכזה, כמו תמיד, במוסדות וועדות, ואספות הקבוץ לרוב שוממות. אנשים יושבים בחדריהם ואוהליהם. חסרה הפגישה המשותפת. חסר הריקוד, השירה. כמו תמיד שוררים במחנה שקט ורצינות. והדבר הוא עוד יותר משונה, היות והמחנה שלנו הולך ונבנה, מתמלא בניינים המצטחקים אלינו, בניינים חדשים.מתוך אותו המצב רצינו בשיחה פנימית שתפקידה לברר את סיבות הדבר וגם לקבוע דרך להבא. והנה היום, כעבור כמה ימים של השיחה, יש להעיר כי השתתפות האנשים היא די קטנה.

החודשים האחרונים הביאו כמה הפתעות: 1. אין הקדחת שוררת כמו בשנה שעברה. 2. יש די עבודה. כרגע יוצאים באופן בינוני 35-40 איש. בזמן האחרון אנו עומדים, בגלל המחלות, בפני חוסר ידיים לעבודה, עבודה ישנה גם בשביל הבחורות. רוב העבודות הן בכברה אצל האיכרים - בהובלה וקציר דורה, בכביש, בעבודות פיק"א וכו'. מצב הבריאות - לא טוב !
הרבה השפיע בשאלה זו המצב הלא-מסודר במטבח. הועדה הכלכלית בחרה בזמנה ועדה מיוחדת לשם עיבוד תכנית המאכלים. אבל עד עתה כנראה לא הצלחנו בזה. באותה התקופה עשינו גם קיצוצים גדולים בתקציב שלנו, כי היתה סכנה של דפיציט. ובכל זאת בחודש העבר היה עודף של 6 ל', וגם החודש לא יהיה כנראה דפיציט, ככה שמצבנו לא רע. יש רק חוסר כספים מזומנים בגלל הסכסוכים שבין יעקב בראון והמזכירות (כנראה בנושא של מימון המאפיה).

· בועדה הכלכלית - עבדו עד עתה בולק, גצל, רחל כהן, מקס, יענקל ב., זרח וסדרני-עבודה (זלמן ורוחמה). עכשיו אנו עומדים לפני שינויים, כי גצל וזרח עזבו את הועדה, רחל ובולק נסעו.

בקשר לעזרת הורים הוחלט לשלוח את רחל כהן לחיפה לעבודה בפנסיון, היות ובבנימינה לא היתה עבודה בשביל בחורות. תנאי העבודה הם 4,5 ל' לחודש עם אוכל, ו-13 שעות עבודה ביום.

· בועדת בריאות - לפני חודשיים עמדנו במצב קשה בגלל כמה מקרים של טיפול שהיו אצלנו. חלו: שושנה, אשר ובולק. בולק חזר כעבור זמן קצר הביתה, אשר קיבל בבית-החולים קדחת מלטה. מצבו היה די רציני. כרגע הוטב בהרבה. בכל זאת עליו יהיה להישאר בביה"ח זמן די ממושך. שושנה שבה כבר באלה הימים הביתה. בזמן האחרון קיבלו קדחת חדשה: אלישבע, יצחק ל., שלום הוכשטיין, בניה, חונה, מאיר, משה ליס, חיה.

ועדת הבריאות מחפשת פתרון לשאלת המחלות, כי קשה שבכל חודש ישבו בבית-הבראה 3 אנשים. בועדה כרגע: לאה, אסתר ומקס. היום נסעו כל האנשים אשר בטיפול-חולים לקיסריה. קיבלנו שמה מאת פיק"א 5 חדרים והוחלט לסדר שמה בית-הבראה קיבוצי. בין החולים נמצא גם גוסטל שקיבל מכות מאת שומר ערבי. מצבו היה די קשה, ירק דם, אבל כרגע הכל בסדר. כמה חולים יושבים מחוץ לקבוץ: ריקל בחיפה, ישראל בצפת, זרח במוצא, ואידה - באופן זמני - בירושלים.

· הבניינים החדשים: בנינו מקלחת מתקציב ההנהלה-הציונית. בעד כספנו-אנו בנינו צריף מיוחד למטבח המחולק לשלושה: חדר-הבישול, חדר-הרחיצה וחדר מרכזי. את חדר-האוכל הרחבנו לכל הצריף, עשינו קירות כפולים ותקרה. עשינו גם קנליזציה, שהעביר אותה יצחק רייכל בזיעת-כפיים.
דו קיום בבנימינה, רחל כהן על החמור ובולק משאמל
על מצב הרוח ...

קטע ממכתבה של פייגה אילנית לבניה, הנמצא בשליחות אי-שם בטוניס.

בנימינה 5.2.1931

"... החלטתי לא לשמור על הבטחתי ולכתוב לך מספר מלים.

אצלנו הדברים כתיקונם. הרבה אנשים מביטים בעיניים פסימיות, מצב-רוח אורח תכוף מאד אצלנו, ריפיון ידיים ואין-אונים. הכל כמו בזמנך. בכלל אטמוספרה די קשה.

ויחד עם זה - מחר נשף ! חגיגת הקבוץ לשנתיים של קיומו. יהיה עתון-חי (נדמה לי - יותר מאשר מת חי...) תזמורת קטנה, מקהלה וסתם ששון ושמחה.

החברים שהתאחדו עם גן שמואל , באוקטובר 1933
... כבר אחר הנשף. היה די שמח. עוד לא רקדו ככה בקבוצנו. חבל שלא היתה תכנית והשתתפות המונית לקראת הנשף. אתמול, בשבת, גמרתי 22 שנה. זה אירוע בחיי. וכמה זה יפה מצדי להיוולד ביום אחד (כמעט) עם הקבוץ, ובערך תחת אותו הכוכב...".
דו"ח הגזבר
קטע ממכתבו של בולק - הגזבר דאז - לקובק (הנמצא בחו"ל):

"הוטל עלי להסביר לך אי-אלה דברים בקשר עם הצרכים הכלכליים-משקיים של הקבוץ. עלי לעמוד על שתי נקודות: א. המצב הנוכחי, ב. הפרספקטיבה להבא.

א. מצבנו כרגע הנהו מבחינה כספית קשה באופן ניכר. למען להקים מפעלים, להגשים תכניות, להקים משק - נחוצים כספים, ובאם את הפעולות האלה עושים מתוך התאמצות עצמית, אי-אפשר כעבור זמן-מה לא להרגיש את התוצאות... הקימונו מפעלים רבים וחשובים, מצבנו הכללי בקשר עם זה הנהו טוב, אך מרגישים חוסר ענקי בכסף מזומן, באשר אנו כרגע נמצאים בתקופה של תשלום התחייבויות. מאידך - מצד המוסדות לא באה כל עזרה: בנק הפועלים עושה קשיים בנתינת הלוואה (ויש לכך וודאי סיבה...), פיק"א משתדלת ללחוץ עלינו בכל העומד לרשותה, מסרבת לתת לנו את חלקת האדמה המקבילה למחננו. ייתכן שלא תרצה להחכיר לנו אדמת כברה לחורף, לקבל אותנו לקטיף הז'סמין וכו'. הפרספקטיבות של השגת עבודה להבא אינן מזהירות.

ב. אשר להבא. יש להתחיל בפעולות לקראת ההתישבות. איך שהדברים יסתדרו קשה לדעת, אולם אחת ברור: לאן שלא נלך נהיה זקוקים לאמצעים כספיים עצמאיים בסכום די ניכר של כ- 2000 לא"י, שנצטרך לקבל באיזשהו אופן כהלוואה לזמן ממושך, או באיזושהי צורה אחרת. צריך יהיה לקראת זה לעשות צעדים מסויימים. היה רצוי אילו היית יכול, יחד עם דוד, אשר צריך בעוד שבועות מספר לצאת לחו"ל, לעשות אי-אלו פעולות בפולניה. כמובן שאין לעשות את הדבר מתוך "טראסק" מיותר, באשר קבלת הכספים צריכה לעמוד בקשר בלתי ניתק להתחלת פעולה התישבותית רצינית, או לכל הפחות בהכנות לקראתה (סידור משתלות גדולות, התחלת רפת רציונלית וכו'). אחרת נוכל - שלא ברצוננו - לבזבזה ללא כל צורך. השתדל להיוודע מאנשי סיעתנו מה התפתחות הדברים והסיכויים של פעולות התיישבותיות חדשות (הרי בקבה"א אנו עומדים כמעט בתור הראשון להתיישבות). היה רצוי להזכיר למשלחת ההסתדרותית,שתופיע בפני הברון, את עניין קיבוצנו, למען מניעת קשיים נוספים לקיומנו בבנימינה.

ואחרון-אחרון - הרדיו שלנו טרם קיבל את המיכסה הכספית המשוערת. יש לשלמו במשך שנה ועד היום נתקבל רק החלק הששי של שוויו.

התעניין, יקירי, בקונגרס, בכל, וביחוד בפרספקטיבה ההתישבותית, באשר לקראתה צריך לכוון את כל המאמצים, אחרת רק בקושי נחזיק מעמד בבנימינה הארורה הזאת".
תגובות לדף