יצחק גלייכר
שם  יצחק גלייכר
  1/1/1912
  17/7/1938
ארץ לידה  פולין
יישוב/עיר  גליציה
בן/בת זוג  יפה פלגי
הורה של  דליה אמוץ ז"ל.
 
 

יצחק גלייכר
בן דרויזל ואברהם. נולד בי' באדר תרע"א (10.3.1911), בעיירה דוברומיל, גאליציה, שם סיים את לימודיו היסודיים והתיכוניים. אחר כך יצא לצ'כוסלובקיה ללמוד צורפות כשוליה לדודו הצורף. עבר בחינות של משרד החינוך וקיבל תעודת "אמן" של המדינה. בצ'כוסלובקיה הצטרף לתנועת "השומר הצעיר" והשתייך לקבוץ ההכשרה "מעפילים". בסוף 1935 עלה לארץ עם חבריו לקבוץ גן-שמואל. הצטרף לשורות ה"הגנה" ועם פרוץ מאורעות הדמים של שנת 1936 התגייס לחיל הנוטרים, עבר אימונים והוצב בתחנת הנוטרים של הקיבוץ לשמירה בשדות. בי"ח בתמוז תרצ"ח (17.7.1938), שעה ששמר על חברי קיבוצו העובדים בשדה ליד הכפר הערבי צ'רקס, נרצח על ידי ערבי שהתחזה לידיד. הניח אשה בחודש השמיני להריונה. הובא למנוחות בגן-שמואל.

שמו הונצח בחוברת זיכרון שהוציא הקיבוץ ביום השלושים לנופלו.

 

(דף זה הוא חלק ממפעל ההנצחה הממלכתי "יזכור", שנערך ע"י משרד הביטחון) 

 

*          *          *

יצחק נולד בשנת 1912 בגליציה ועבר עם הוריו בתקופת הנדודים שלאחר מלחמת העולם הראשונה לצ'כוסלובקיה. בהתבגרו, הצטרף ל"החלוץ" ולאחר תקופת הכשרה בתנועה זו, הצטרף בשנת 1933 לקבוצת ההכשרה הראשונה של קיבוץ "מעפילים" בפרישוב. בשנת 1934 עלה לארץ ועם גרעינו הצטרף להשלמת גן-שמואל.

נפל על משמרתו מכדור מרצחים בשנת 1938 והוא בן 26 במותו.

הניח אשה – יפה.

*          *          *

נפל חבר הקיבוץ. חיים צעירים ופורחים נגזלו לפתע מעיני חבריו, למען שקוע באפס. נדמה כאילו נקרע נתח מבשר חי, נגזר אבר מגוף. ובמקומם נשאר אך כאב צורב.

לעיתים קרובות נדמה לי שהנני רואה אותו, את יצחק, עובר בחצר: גבה קומה, צעד מרושל, ראשו נטוי קדימה ובת-צחוק קלה מרחפת על שפתיו.

יצחק היה שקט ומסוגר כלפי חוץ וחבריו ידעו עליו מעט. אף פעם לא נפתח אלינו. אולי הרגיש בהבדל המהותי הרב שהיה ביננו. אנו,  בני היהדות הצ'כית סלובקית, גדלנו באוירה דתית, ואילו הוא גדל באווירה יהודית קולקטיבית עמוקה ביותר.

שוחחתי עם חברתו, ובמקום מרירות ושינאה אשר כה מובנים יכלו להיות בפיה  (ובנקל צריך היה לסלוח להם) אמרה: "יצחק נתן לי את האהבה הגדולה לעם היהודי ואת הקשר העמוק ליהדות, אשר אף פעם לא הרגשתי. זה נותן לי כוחות רבים".

אין לדעת איפה בוער ניצוץ. כאשר באים האסון והחשכה, רק ניצוץ  זה יכול להאירם. בליבו של יצחק דלק הניצוץ והוא מת בהיותו בן 26. בעד הארץ ובעד כולנו.                                                                                                                                 

שושנה

 

מזהה  55
העתקת קישור