אלכס ערמון
שם  אלכס ערמון
  31/3/1941
  5/6/1967
ארץ לידה  פולין
יישוב/עיר  לודג'
שכבה/קבוצה  אילה
בן/בת זוג  עדה
הורה של  עופרית ערמון
אח/אחות של  סמק ערמון
סבא/סבתא רבא  טייס קרב. נהרג בשמי סיני ביום הראשון למלחמת ששת הימים ומקום קבורתו לא נודע.
 
 

אלכס ערמון

בן רפאל וסימה. נולד ביום ג' בניסן תש"א (31.3.1941) בעיר ראדום אשר בפולין. המשפחה היתה בשנות-השואה במחנה-עבודה גרמני ולאחר המלחמה השתכנה בלודז' אבל בשנת 1950 באה המשפחה לארץ. עוד בלודז' למד בבית-ספר עברי נוסף לבית-ספר יסודי כללי. בארץ למד בבית-ספר חקלאי במגדיאל ואת לימודי כיתות ז' עד י"ב למד בבית-הספר התיכון בגן-שמואל. עד מהרה נקלט בין ילדי הקיבוץ, השתלב בחייהם והתבלט בתחום הריאליסטי בלימודים. עסק בצילום ועיין הרבה בספרות מקצועית בשטח התעופה. עסק בבניית טיסנים והטסתם וגם הדריך בחוג לתעופה במוסד החינוכי. משם עבר לקורס-דאייה של גדנ"עי-אויר וגם עבר קורס של טיסה מוטורית. במקביל לכך אהב מאד לקרוא ספרי-מדע המבוססים על הדמיון. היה נוטה להאזנה למוסיקה עממית בלקנית ואסף תקליטים מכל הארצות הבלקניות. אחרי שהשתתף בקורסים של גדנ"ע-אויר גויס לצה"ל ביולי 1959 והתנדב לחיל-האויר. אחרי תקופת השירות הסדיר חזר לקיבוץ גן-שמואל ועסק בפרדסנות. מדי פעם היה נקרא למילואים. במלוא האחריות נשא בתפקידי משק-וחברה תוך שילוב מלא של ייעודו הצבאי דרך חייו הקיבוצית. בכל תנאי היה מקפיד תמיד למלא את חובתו בצורה סדירה. בזמן שירותו בטייסת שימש כקצין-הדרכה, אסף הרבה חומר ודאג לרכז אותו בספרי-ההדרכה; כן דאג בהתמדה להשתלמותם של חבריו בנוגע לשירותם הצבאי. ביום הראשון למלחמת ששת הימים, הוא כ"ו באייר תשכ"ז (5.6.1967), בחזרם מתקיפה שעלתה יפה על שדה-תעופה במצרים, ואלכסנדר השתתף בקרב ההוא כסרן, נכנסו מטוסינו בקרב-אויר עם מטוסי-האויב - וכך נפל. הניח אשה וילדה קטנה. במלאת שנה לנפלו של אלכסנדר, ב5- ביוני 1968, נערך בגן-שמואל, ליד בית-העם, טכס של גילוי הלוט מעל אנדרטה לזכרו. אנדרטה זו הוקמה על-ידי גן-שמואל, מעשה-ידי האמן יגאל תומרקין, בסיוע המחלקה להנצחת החייל של משרד הבטחון. בספר 53" מהם" שהוציא לאור הקיבוץ הארצי לזכר חבריו שנפלו במערכה, הוקדש עמוד לתולדותיו.

 

(דף זה הוא חלק ממפעל ההנצחה הממלכתי "יזכור", שנערך ע"י משרד הביטחון) 

*          *          *

אלכס נולד בלודג', פולין, ב- 31.3.1941. הימים ימי מלחמת העולם השנייה ופולין נרמסת תחת מגפי הקלגס הנאצי.

שלוש שנות ילדותו הראשונות עשה אלכס עם משפחתו במחנה. ב-1945 יצאה משפחתו מן המחנה והחלה בונה חייה מחדש.

ב- 1950 עלתה המשפחה ארצה ולאחר שנים אחדות בתל-אביב הצטרף אלכס אל קבוצת איילה במוסד החינוכי בגן-שמואל.

בסיימו את חוק לימודיו התגייס לצבא ושירת חמש שנים בחיל האוויר.  בתום השירות חזר לקיבוץ ועבד בפרדס.

אלכס נפל במלחמת ששת הימים בשמי סיני ביום הראשון לקרבות ב-5.6.1967.

הניח במותו אשה – עדה ובת – עופרית.

 

*          *          *

קינה

גן שמואל היתה תחנתו האחרונה, ביתו.

בצל עציה בג, מבין כתליה פרץ למרחב ותחת שמיה רקם, שנים קודם שנפל, חלום לפרוש כנפיים.

שקוף וגבוה קרא אותו אליו הרקיע. והוא בא.

נער בציפור פלדה.

כנפיים דורסניות היו לו  שהיטיבו לסמן גבולה של ארץ.

ושריקתו הרועמת היתה לה לחומת מגן.

אבל הוא משוטט היה במרומים, משחק באור הזרוע וצוחק לצבעם הכחול, הבהיר.

אחר-כך קדרו השמים והאפירו, ונפרשו ממעל מאיימים.

וכשרעם הצו הוא יצא לדרך. באלם. בקול דממה קדה.

רכוב בשמים. שמיה הרחבים של הארץ שקמה ללחום על חייה.

נושם אוויר פסגות מלא ריאותיו, פרץ את גבולה להלום באויב.

עם שחר, קרא את קריאת התגר. ועם אור הוא ירק עוד אש.

ויותר לא ביקש.

 כשחזר כבר נחתם גורלו.

 חולות המדבר בהקו בלובנם ושמש גדולה עלתה.

לרגע אימצה אותו האדמה אל חיקה. אחר-כך שבה וכיסתה עפרו לעולמים.

חבריו לא הביאוהו אל קבר. הוא נאסף אל אבותיו אי-שם במרחביו הבהירים והשקטים של מדבר סיני.

 

מזהה  11
העתקת קישור