 | | ציור הקיר לפני הרסטורציה בסאו פאולו |
סימון עזב ב-1953 את הקיבוץ ואת שתי בנותיו, ניצה ואיה (ילידות 1939 ו-1943), כשנה לאחר שנפרד מאשתו השנייה, ועבר לגור עם לייטרסדורף בשדרות רוטשילד תל אביב. ב-1953 יצאו השניים לטיול באירופה ובדרום אמריקה, וממנו שבו בקיץ 1955.
המסע של אדוט אחר הציור היחיד ששרד מאותו טיול החל לפני כשנתיים. מורה מבית ספר "התחייה" התקשרה לטלי תמיר, שאצרה בשנת 2001 תערוכה של סימון במוזיאון תל אביב, וסיפרה לה שבית הספר נמכר לחרדים והם מתכוונים להרוס את הקיר. תמיר יצרה קשר עם הקיבוץ ואדוט נכנס לתמונה. "דבר ראשון ביקשתי משותפים שלי לעבודה, שנמצאים בבואנוס איירס, לנסוע לצלם את הציור ולברר מה התוכניות של בית הספר לגביו", הוא מספר. "נאמר להם שבתוך חודש הבעלות עוברת והקיר ייהרס. ביקשתי שיבררו עם בית הספר מה אפשר לעשות והם באמת שיתפו פעולה בצורה יוצאת מהכלל. הם החליטו לתרום את התמונה לקיבוץ והודיעו שיעשו הכל כדי לאפשר את פירוק התמונה והעברת הקיר".
אדוט פנה למחלקת הרסטורציה במוזיאון ישראל, שם עבדו בעבר על שני ציורי קיר אחרים של סימון שנמצאים בחדר האוכל של הקיבוץ, ושאל אותם אם הם מוכנים להתגייס למשימה. "הם הודיעו לי חד משמעית שהם לא לוקחים את העבודה הזאת והמליצו שאני אקח מישהו משם. זה מה שעשינו".
מלאכת הרסטורציה המורכבת, שהחלה בברזיל ונמשכה בחדר האוכל בקיבוץ, כללה הפרדה של שכבה שלמה מהקיר ב-36 חלקים, הרכבתו מחדש של הציור לשישה חלקים גדולים יותר, אריזתו, תלייתו וביצוע תיקוני צבע ותיקונים נוספים בציור, שהיום משקלו יותר מטונה - 1,200 קילוגרם. אחרי שהציור המתוקן באופן חלקי הוצג לפרידה במשכנו החדש של בית הספר "התחייה", ארזו אותו שוב במכולה והתכוונו לשלוח אותו לארץ באונייה. ואז צצה בעיה נוספת שעיכבה את כל הפרויקט: לאדוט התברר שמשרד התרבות בברזיל, בדומה למדינות אחרות ששומרות על אוצרות התרבות שלהן (ושלא כמו בישראל), לא מאשר להוציא יצירות מן המדינה. "לקח לנו עוד שנה עד שהצלחנו לבסוף להשיג את הרישיון", הוא אומר. איך עשו זאת? "לא חשוב איך. היו כל מיני גורמים שהקשו עלינו בכוונה".
אדוט גם לא מוכן לחשוף את עלות המבצע ואת מחיר העבודה. בקיבוץ הרי לא מדברים על כסף. הוא רק מציין שהמימון כולו נעשה מתרומות מחו"ל "שאנחנו השגנו". הרסטורטור הראשי, שהגיע מסאו פאולו, היה מוכן להסתכן ולהעריך את עלות העבודה בסכום שנע בין 20 ל-30 אלף דולר (ששולמו לחברה שמעסיקה אותו). מבצע העברת התמונה גם נשמר בחשאיות מבנותיו של סימון, שבמרוצת השנים עזבו את הקיבוץ. השתיים הוזמנו לטקס החגיגי של חנוכת הציור שיתקיים מחר בשבע בערב בחדר האוכל. הטקס ילווה בהקרנת סרט המתעד את תהליך ההעברה של הציור.
|
