רפת גן שמואל - היסטוריה, חברים ותמונות

סיפורה של הרפת, הוא סיפורו של קיבוץ גן-שמואל, פרק מסיפורה של מדינת ישראל ומההצלחות הגדולות של קיבוצנו.

צשק סיפר, שכבר בשנת 1921, השנה בה נוסדה הקבוצה, דרשו מהרצפלד להשיג תקציב מקרן היסוד לקניית פרות. לאחר שהגיע לקבוצה המדריך החקלאי יעקב חביב, שידע גם קצת לטפל בפרות, הוא נשלח לדמשק לקנות 3 פרות. את הדרך הלוך עשה ברכבת, אבל את הדרך חזור עשה ברגל יחד עם הפרות, כי הנסיעה חזרה, עם הפרות,  הייתה יקרה מדי. משהסתיים המסע הארוך, ומכיוון שרפת עוד לא הייתה, שוכנו הפרות במקום ארעי מאחורי בית הקומתיים הראשון, שליד האקליפטוסים הגבוהים.

בדיווח  למחלקה להתיישבות חקלאית בירושלים, בד' באייר תרפ"ב (1922), נכתב בין היתר: "באמצע החודש הובאו הפרות מדמשק: שלוש חולבות, שלוש עגלות ועגל אחד. פרה בת 6 נותנת 14-15 ליטר ליום, אך היא עדיין עייפה מהדרך ויש תקווה כי כמות החלב תגדל"..

 

בהמשך, לימד יעקב את ורד רחלית לטפל בפרות ולאחר מכן גם את צשקה רוזנטל. קצת קנו פרות, קצת גידלו, בין הזיתים גידלו חציר – כך התחילה הרפת.

את בניית הרפת הראשונה בשנת 1922 זכרו המייסדים כאירוע מפתח בחייהם בקיבוץ: משמעותו לא רק ייסוד ומיסוד ענף חדש. הופעת הפרות בשטח המחנה וכניסת החלב ומוצריו למערכת החיים והמזון, היוו אות להתמסדות ולהבטחת המשכיות. הבניין המפואר העומד לפניכם, שתוכנן ע"י ליאון ואמוש, נבנה במו ידיהם של החברים. ניצח על הבניה חבר הקיבוץ לושק (מי שיהיה בהמשך האדריכל המפורסם אריה שרון). המבנה, הדו-קומתי בלט בייחודו בנוף המקומי וסימל את הפריצה ממסגרת החצר הקטנה אל מרחבים חדשים. למטה שוכנו הפרות, למעלה – חברים. זכות גדולה הייתה להשתכן באחד החדרים שמעל למגורי הפרות והרבה ילדים נולדו בזכותו...

הרפת במרכז הקיבוץ גדלה והתייצבה על כ-25-30 חולבות, שנחלבו בידיהם החסונות של: יוסף מינצר, מוטק יוספזון – שהוביל את הרפת לאורך שנים, פירחה הדר, ורד רחלית, פנינה אלוני ורחל כהן. אליהם הצטרפו בהמשך: צבי צ'חנובר, חדוה צפוני, יוסל כהן, מונייק רז, יוסקה תירוש ונערה צעירה בשם מיכל זיידנברג.

בשנת 1933 נבנה מגדל הסילו העומד לפניכם כמחסן לתבואות וגרעינים.

המתבן שנבנה בחצר בשנת 1946, כבר סימל את הצורך בהתרחבות, וזו אכן באה, לאחר רכישת שטח לובין – מהרכישות היקרות אך המשמעותיות ביותר בתהליך צמיחת הקיבוץ. הרפת החדשה נבנתה בשנת 1948 במקום בו היא נמצאת כיום.

החליבה כבר הייתה באמצעות מכונת חליבה ניידת, ולאחר מספר שנים, באמצע שנות ה-50 נבנה מכון החליבה במקום בו הוא נמצא כיום.

 

להיות רפתן, מאז ועד היום, זה לקום בליל חורף גשום וקר, לצאת מהמיטה החמה בשעה 2:30 לפנות בוקר, לנעול מגפיים ולצלול לתוך הבוץ והזבל  כדי לאסוף את הפרות לחליבה. מי שעשה זאת לא פעם אחת, אלא שבועות, חודשים ושנים – ראוי להערכה ולכבוד  כרפתן אמיתי.

 

התפקיד, אולי החשוב ביותר, אותו ממלאת הרפת עד היום – בניהולו המיקצועי של פביאן, הוא החינוך לעבודה. עשרות וכנראה אף מאות נערות ונערים צעירים למדו, במקביל ללימודיהם בתיכון, מהי אחריות, מסירות, עבודה קשה, וגאווה להיות שייך לענף בעל מסורת ארוכה ומפוארת בקיבוץ. הרפת שימשה, וממשיכה בכך גם כיום, להוות גורם משמעותי ביותר בחינוך לחיי קיבוץ.

במהלך השנים גדלה תנובת החלב ברפת קיבוץ גן-שמואל מ-5000 ליטר בשנה ל-4 מיליון ולאחד הענפים הרווחים ביותר בקיבוץ ובארץ !

אחד מגדולי הכלכלנים בארץ, שהיה רפתן בצעירותו אמר: "מי שלא יודע להיכנס עם הידים והרגלים לזבל הפרות לא יידע לעשות דברים גדולים בחייו"!

קיבוץ גן-שמואל התברך  בחברים רבים שנשאו בגאווה את התואר רפתן.
בערב זה נזכיר את החברים שתרמו ותורמים לתהליך צמיחתה של הרפת לענף החקלאי הרווחי והיציב ביותר בקיבוץ.

 

בנוסף לחברים שצויינו לעיל נודה לחברות ולחברים שעבדו ועובדים ברפת:
בצלאל לב ומורדה שחור ז"ל, ויבדלו לחיים ארוכים – יוסל כהן, יוסקה תירוש, רחל שי, ברכה כהן, סילביה ברלינסקי, יענקלה אדוט, מאיר בראון, רפי אשכנזי, אברהם הראל, עוזי לוי, אלן ברדה, אמיליו פלדל, יואל מילגרם, אריה זומרפלד, שלמה בן-זאב, ישראל ברעם,  אודי שצקי, דודו אייזנברג, עדי ספיר, שירלי אדוט, שלמה ייטב, מירב סער,  עמרי קוליקובסקי, מיכל שוסטר, חן שוויגמן, אלון קוגן, שי הרשקוביץ, עומר וירגיליס, קרין יגאל, גיא שוויגמן, יותם זומרפלד, רועי זומרפלד, רימון אהרון ועידו ליזון.

 

נוסיף אליהם חברים רבים שעבדו ועובדים ברפת שנים ארוכות בשיבוצים:
איציק אורן, גידי סיוון, דדה עמיר, אורי קינמון, עודד ילין, עמרי כנען, אמנון רותם, וים לוכטנאר, דוד שוויגמן, אביב ברלינסקי,  עומר גרביה, עינת ילין, נועה שפירא-הגני, תובל בראון, יאיר הגני, עמיר ליזון, דני קוגן, אלחנדרו זאודרר, שי אורן, שקד אהרון, מורן כץ, מתן כץ וחן אסייג.

נוסיף אליהם את נערי המוסד בעבר הלא רחוק ובהווה– עתיד הענף: ברק שצקי, אייל בן-שימול, בן רוט, יובל ליזון, אדם לם, עומר ילין, גיא רוטלידג', טל רוטלידג', ניר רותם, נטע הרשקוביץ, אידן רוט, ירון לומסטרה, יוסף מקרם, אסף שצקי, אוהד שפירא, אופק ספיר, שי ביטלמן, גל אייזנברג, ים פרנק, שחף ספיר, נבות פלג, נבו בן-יעקב, עידן אייזנברג, אסף חנני ודור הראל.

 

אני מתנצל מעומק הלב בפני מי ששמו לא הוזכר בהיסח הדעת.

 

קיבוץ גן-שמואל מודה לכל החברים הרבים שתרמו ותורמים לקיומו של ענף הרפת, ומאחל לכולם – גם לפרות - שנים ארוכות של בריאות, צמיחה והצלחה מיקצועית !

כתב: עמרי כנען.

הוקרא בחג האסיף 8/10/2014