אורי אילן - 66 שנים לנופלו / נעמי יצהר
13/01/2021
בלילה שבין ה- 12 ל-13 בינואר 1955, התאבד אורי אילן בתאו בכלא אל-מאזה בדמשק שבסוריה.
לאחר חמישה שבועות בשבי מאז נתפסה החוליה, הם היו מבודדים בצינוק, עברו חקירות ועינויים, הורעבו, שרדו את החורף הסורי ללא ביגוד מחמם או שמיכות ונאמר להם שכל האחרים הוצאו להורג, וכל אחד מהם נותר בודד לנפשו.
אורי, "בן תקופתו" כפי שנהגה להגדיר אותו פייגה אמו בכל עת שדיברה עליו במשמע הערכים עליהם גדל בבית ובקיבוץ, לא יכול היה להעלות על אפס קצה דעתו (כמאמר פייגה) מסירת ידיעות לאויב.
ולכן, בקור רוח הנובע מחוסן פנימי כמו שלד של פלדה, לפתע ודאי נמוגו כל הפחד והקור והרעב והאימה, וכמה ימים הוא הילך בצינוק כמו במעין גיא -צלמוות וחדל לירוא רע, וחישב ותכנן איך וכיצד יעשה את מותו וישלח את מיליו ויעביר את אהבתו ונפשו ובקשותיו שתצלחנה את מעמקי בור הכלא ועובי חומות הבטון והגבול בגשר בנות-יעקב עד הבית.
לאחר חמישה שבועות בשבי מאז נתפסה החוליה, הם היו מבודדים בצינוק, עברו חקירות ועינויים, הורעבו, שרדו את החורף הסורי ללא ביגוד מחמם או שמיכות ונאמר להם שכל האחרים הוצאו להורג, וכל אחד מהם נותר בודד לנפשו.
אורי, "בן תקופתו" כפי שנהגה להגדיר אותו פייגה אמו בכל עת שדיברה עליו במשמע הערכים עליהם גדל בבית ובקיבוץ, לא יכול היה להעלות על אפס קצה דעתו (כמאמר פייגה) מסירת ידיעות לאויב.
ולכן, בקור רוח הנובע מחוסן פנימי כמו שלד של פלדה, לפתע ודאי נמוגו כל הפחד והקור והרעב והאימה, וכמה ימים הוא הילך בצינוק כמו במעין גיא -צלמוות וחדל לירוא רע, וחישב ותכנן איך וכיצד יעשה את מותו וישלח את מיליו ויעביר את אהבתו ונפשו ובקשותיו שתצלחנה את מעמקי בור הכלא ועובי חומות הבטון והגבול בגשר בנות-יעקב עד הבית.
על דפי ספר שהקהילה היהודית בדמשק הייתה מביאה מדי פעם לאסירים יהודיים ונמצא לו, הוא ניקב בקש ששלף מהמזרון תשעה פתקים.
אחד קשר לזרת ברגלו והיה כתוב בו "יש ניירות בבגדים" השאר הוטמנו בתוך תפרים בבגדים.
בפתקים נכתב: לא בגדתי. התאבדתי.
תנקמו. כבר הרגו את כולם. נקם.
תקברו אותי על יד גבי (גבי ואלד,מקבוצת שיבולים שנהרג בצבא).
*לא הבאתי את כולם.
הוא בחר להתאבד בתלייה, והכין את החבל מבד- המזרון. ניתן להניח שאותו הכין בלילה האחרון כדי שהשומרים לא יגלו את מעשיו.
בו ביום הוחזרה גופתו לישראל.
משלחת של חברי הקיבוץ יצאה לגשר בנות-יעקב, והלוויה נערכה למחרת בקיבוץ.
שישים ושש שנים זה המון.
במסגרת הסגר, במגבלות המותרות -
תעלו לפני או אחרי הגשם לבית הקברות.
לא צריך זר פרחים. גם סביון פורח יספיק.
ואחד גם לגבי ואלד ילד השואה ששרד ונפל חלל.
*ועוד שלוש קטנות:
1. פייגה אילנית, נכדתו של הרב שמעון שקופ, מגדולי רבני העולם היהודי בפולין, גדלה בביתו לאחר מות אמה והצטרפה לתנועת השומר הצעיר. בעת נפילתו של אורי בשבי, כיהנה כחברת כנסת מטעם מפ"מ, והייתה חברה בועד השלום הקומוניסטי העולמי.
נציגי הועד יצרו קשר עם השלטונות הסוריים ואלו הסכימו לשחרר את אורי.
תשובתה של פייגה הייתה: "או כולם או אף אחד"
כמה תעצומות נפש, גבורה וכוח היו בה כדי לומר:
"חיי כולם שווים ובני ככולם".
2. הספר "נקמת אבות" (יצחק שמי, 1927), שמדפיו קרע אורי את הפתקים, הוא סאטירה על ארועי העליה לרגל (של ערביי ארץ ישראל) לנבי מוסא (על פי המסורת קברו של משה רבנו).
שמו "נקמת אבות" כי מותו של הרשע בספר הוא בצאתו מהמסגד שנבנה במערת המכפלה שבחברון (קברי אברהם,יצחק ויעקב)
3.בתזמון מהחיים, קיבלה ביום שני השבוע אורית קוליקובסקי סרטון מהצלם יפתח חבלין שמנציח אתרים נטושים.
האתר הוא מבנה המשטרה הצבאית במשמר הירדן אליו הובאה גופתו של אורי אילן כשהוחזרה מדמשק, והם הפכו אותו לאתר הנצחה לאורי עד שננטש.
מ.א. גליל עליון מטפלת בשיקום ושימור האתר.
לצפייה באתר הנטוש לחצו בקישור https://photos.app.goo.gl/VwgBYSyuhps3NVeDA
אחד קשר לזרת ברגלו והיה כתוב בו "יש ניירות בבגדים" השאר הוטמנו בתוך תפרים בבגדים.
בפתקים נכתב: לא בגדתי. התאבדתי.
תנקמו. כבר הרגו את כולם. נקם.
תקברו אותי על יד גבי (גבי ואלד,מקבוצת שיבולים שנהרג בצבא).
*לא הבאתי את כולם.
הוא בחר להתאבד בתלייה, והכין את החבל מבד- המזרון. ניתן להניח שאותו הכין בלילה האחרון כדי שהשומרים לא יגלו את מעשיו.
בו ביום הוחזרה גופתו לישראל.
משלחת של חברי הקיבוץ יצאה לגשר בנות-יעקב, והלוויה נערכה למחרת בקיבוץ.
שישים ושש שנים זה המון.
במסגרת הסגר, במגבלות המותרות -
תעלו לפני או אחרי הגשם לבית הקברות.
לא צריך זר פרחים. גם סביון פורח יספיק.
ואחד גם לגבי ואלד ילד השואה ששרד ונפל חלל.
*ועוד שלוש קטנות:
1. פייגה אילנית, נכדתו של הרב שמעון שקופ, מגדולי רבני העולם היהודי בפולין, גדלה בביתו לאחר מות אמה והצטרפה לתנועת השומר הצעיר. בעת נפילתו של אורי בשבי, כיהנה כחברת כנסת מטעם מפ"מ, והייתה חברה בועד השלום הקומוניסטי העולמי.
נציגי הועד יצרו קשר עם השלטונות הסוריים ואלו הסכימו לשחרר את אורי.
תשובתה של פייגה הייתה: "או כולם או אף אחד"
כמה תעצומות נפש, גבורה וכוח היו בה כדי לומר:
"חיי כולם שווים ובני ככולם".
2. הספר "נקמת אבות" (יצחק שמי, 1927), שמדפיו קרע אורי את הפתקים, הוא סאטירה על ארועי העליה לרגל (של ערביי ארץ ישראל) לנבי מוסא (על פי המסורת קברו של משה רבנו).
שמו "נקמת אבות" כי מותו של הרשע בספר הוא בצאתו מהמסגד שנבנה במערת המכפלה שבחברון (קברי אברהם,יצחק ויעקב)
3.בתזמון מהחיים, קיבלה ביום שני השבוע אורית קוליקובסקי סרטון מהצלם יפתח חבלין שמנציח אתרים נטושים.
האתר הוא מבנה המשטרה הצבאית במשמר הירדן אליו הובאה גופתו של אורי אילן כשהוחזרה מדמשק, והם הפכו אותו לאתר הנצחה לאורי עד שננטש.
מ.א. גליל עליון מטפלת בשיקום ושימור האתר.
לצפייה באתר הנטוש לחצו בקישור https://photos.app.goo.gl/VwgBYSyuhps3NVeDA
עדיין אין תגובות לדף זה.
מוזמנים להגיב!