אתר גן שמואל
חסר רכיב

מועצת יש"ע, נכשלתם | שאול אריאלי, הארץ

02/01/2021



פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לגבי ההתנחלויות אמורים להרעיד את אמות הספים של המציאות המדומיינת שבנו ראש הממשלה ושריו ושלוחיו, בין היתר ביחס לסכסוך הישראלי־פלסטיני. לצד הממשלה, מועצת יש"ע מביאה את ה"פייק ריאליטי" לשיאים חדשים. היא יוצרת תמונה כוזבת כאילו ההתיישבות היהודית משגשגת, ועומדת להכניע את הדומיננטיות הדמוגרפית והמרחבית של הפלסטינים באופן שיאפשר לספח אותה לישראל. אולם פרסומי הלמ"ס האחרונים באשר למגמות בקרב הישראלים ב"מחוז יו"ש" טורפים את הנתונים והפרשנויות, שמועצת יש"ע מיהרה לפרסם כמנהגה חודשים רבים לפני שהלמ"ס מסיימת את ההכנה המקצועית של פרסומיה. הפרסום המוקדם משווק באגרסיביות, ומנסה לקבע תודעה שקרית בציבור ביחס למצבן האמיתי של ההתנחלויות, ולהשפעתן על היתכנות פתרון שתי המדינות.

נתחיל בסעיף הפשוט יותר: העובדות. בפברואר 2020 פירסמה מועצת יש"ע נייר עמדה על נתוני האוכלוסייה במחוז בסוף 2019, שכולם מתמקדים בגודלה. זאת משום שלפי תפישת ממשלות ישראל, ניצחון ההתיישבות הישראלית יושג במספרים: יגאל אלון דיבר על התיישבות של שני מיליון ישראלים בבקעת הירדן, אריאל שרון חתר להתיישבות של מיליון ישראלים ביו"ש, יצחק שמיר סבר שדי יהיה בחצי מיליון כדי ליצור שם מציאות בלתי הפיכה, ובשנה שעברה התחייבו יותר מ–40 ח"כים מהקואליציה ושרים ליעד של מיליון ישראלים.

בעוד שהלמ"ס מונה 127 יישובים בלבד ביו"ש, נייר העמדה של מועצת יש"ע קובע ש"ההתיישבות הישראלית באזור מונה כ–150 יישובים, שבהם מתגוררים 463,901 תושבים". במניין היישובים מופיעים יישובי גוש קטיף וצפון השומרון, שפונו ב–2005, שכונות שנספרות כיישובים נפרדים, ואף מאחזים. ומה ביחס למספר התושבים? הלמ"ס קובעת כי ביו"ש חיים 441,600 תושבים. 5% פחות.


בהמשך נכתב בנייר של מועצת יש"ע, כי ב–2019 חל גידול של 3.4% במספר התושבים ביו"ש, ו"הגידול במספר הנפשות... עומד על 15,229". לפי הלמ"ס חל גידול של 3.2%, תוספת של 13,800 נפש בלבד — פער של יותר מ–10%. ויש בנייר עוד שלל נתונים שגויים, למשל שבארבע הערים היהודיות "מתגוררים 202,177 תושבים", שעה שמספרם נמוך בהרבה — 194,339, או ש"היישוב בית הערבה הוא בעל אחוז הגידול הגבוה ביותר, עם 36.5%", כאשר בפועל שיעור הגידול שם הוא 21%, ונובע בעיקרו מהצטרפות 13 משפחות ל"יישוב" קדם ערבה, שהוא למעשה שכונה של בית הערבה.

נמשיך להיבט חשוב יותר: מה לא מופיע בנייר העמדה של מועצת יש"ע. ראשית, מתוך גידול של 13,800 תושבים, רק 400(!) הם תוצר של הגירה מתוך הקו הירוק. לשם השוואה, לפני 25 שנה מאזן ההגירה ליו"ש התמצה בתוספת של 6,000–8,000 תושבים בשנה. 1,000 תושבים הם עולים שנותבו ישירות להתנחלויות, ו–12,400, קרי 90% מהגידול השנתי, נובעים מריבוי טבעי. בבחינת נתוני 2018 מתחוורת התמונה העגומה בהקשר להגירה: 49(!) התנחלויות סבלו ממאזן הגירה שלילי. בראש הרשימה עפרה, עם מאזן של 641 עוזבים יותר מנכנסים, מעלה אדומים (235), בית אל (240), קרית ארבע (216), חשמונאים (135), עלי (144), אלון שבות (138) ואפילו שתי הערים החרדיות — מודיעין עלית (178) וביתר עלית (131). כלומר, נשמרת ואף מתחזקת ההצבעה ברגליים של עם ישראל, המדיר עצמו מיו"ש ב–25 השנים האחרונות. יהודה ושומרון אינם מוקד אטרקטיבי יותר לישראלים משום סקטור שהוא. אפילו לחרדים, חריש ורמת שמש הן יעדים אטרקטיביים יותר.

שנית, 48.5% מהגידול השנתי ביו"ש נובע בעיקרו מריבוי טבעי בהתנחלויות לחרדים. שיעור החרדים ביו"ש, יותר משליש מכלל האוכלוסייה הישראלית, גבוה פי שלושה משיעורם בישראל, מה שמסביר את ההתפארות המיתממת של מועצת יש"ע, "כי 48% מתושבי המחוז הם מעל גיל 18, בעוד בישראל הנתון עומד על 71%". מצוקת הדיור בירושלים ובבני ברק והסבסוד הממשלתי האדיר דחפו את החרדים בתחילת שנות ה–90 לחצות את הקו הירוק, בעיקר למודיעין עלית וביתר עלית. אם כך, חצי מהגידול השנתי במחוז יו"ש הוא תולדה של השיעור הגבוה של החרדים שם. החצי השני נובע מהסקטור הדתי־לאומי, הנהנה מתקצוב חסר תקדים ביחס לשאר הישראלים. לפי דו"ח שפירסם "מרכז אדווה" ב–2019, ב–20 השנים האחרונות הגידול בתקציב ההתנחלויות הלא חרדיות היה גדול פי 2 מהגידול בתקציב עיירות הפיתוח; במקביל התקציב הממשלתי למתנחל לא חרדי היה יותר מכפול מזה שניתן למתנחל חרדי.

שלישית, מועצת יש"ע מסתירה את מצבן האמיתי של שתי הערים החילוניות הגדולות — מעלה אדומים ואריאל. הראשונה, למרות קרבתה הרבה לירושלים, דורכת במקומה כבר יותר מעשור, ואינה גדלה. היא סובלת ממאזן הגירה שלילי, וב–2019 אף קטן מספר תושביה. אבל מגמה זו לא הפריעה לראש הממשלה לקדם בניית 3,500 יחידות דיור חדשות בשכונה מבשרת אדומים (E1). כך גם לגבי אריאל, שקצב הגידול השנתי בה 0.4% בלבד. העיר הקטנה ביותר במחוז (20 אלף תושבים) סובלת מהגירה שלילית, ומספר תושביה לא קטן רק בשל קליטת עולים חדשים. אוכלוסייתה מבוגרת יחסית — רק 23.7% מתושביה מתחת לגיל 18.

רביעית, חוץ ממעלה אדומים, בעוד 17 התנחלויות האוכלוסייה התכווצה — בהן מעוזים של "גוש אמונים", כמו המועצות בית אל וקדומים, אלון שבות, אלעזר וכרמי צור שבגוש עציון; התנחלויות בעומק הגדה, כאלון מורה, וכאלה שעל הקו הירוק, כמו כפר אורנים; חמרה ותומר בבקעת הירדן ומצפה שלם ליד ים המלח, והתנחלויות שצמודות לירושלים, כגבעון החדשה.

חמישית: בממוצע, הישראלים ביו"ש עניים הרבה יותר מהישראלים שבתחומי הקו הירוק, אף על פי שחלק מההתנחלויות שיפרו את הדירוג שלהן בסולם החברתי־כלכלי של הלמ"ס שפורסם בימים אלו (ל–2017). כ–40%, כמעט כולם חרדים המתגוררים ב–20 התנחלויות, מדורגים בשלושת האשכולות הנמוכים. 90% מהם ממוקמים באשכול 1. כ–40% נוספים מדורגים באשכולות הביניים 4–6, ומתגוררים ב–61 התנחלויות אחרות. רק 20%, המתגוררים ב–46 התנחלויות, ממוקמים באשכולות גבוהים יותר, 7–9.

שישית, מקום התעסוקה: כבר שנים שלא מתפתחות תעשייה וחקלאות ישראליות משמעותיות ביו"ש. גם השנה כ–60% מכוח העבודה עושה את דרכו לעבודה בישראל. מרבית השאר נהנים ממשרות במערכת החינוך וברשויות המקומיות, בתקצוב חריג וחסר תקדים.

נאמר כבר שאלוהים נמצא בפרטים. מערכת משומנת ומרופדת של ממשלת ישראל ושלוחיה מנסה להסתיר אותם מהציבור וליצור מצג שווא, משיחי ודמיוני, המתכחש למציאות העגומה של ההתנחלויות ותובע מהחברה בישראל להמשיך ולקיימן בניגוד לאינטרס הלאומי של מדינה דמוקרטית בעלת רוב יהודי. המשך התמיכה ברעיונות הסיפוח על בסיס כרעי התרנגולת של מפעל ההתנחלות הוא הימור רע וחסר אחריות של החברה בישראל.

אל"מ (במיל') ד"ר אריאלי הוא עמית מחקר במכון טרומן לשלום, ופירסם בימים אלה את אטלס מכון טרומן לסכסוך היהודי־ערבי

תגובות לדף זה
תגובה חדשה

עדיין אין תגובות לדף זה.
מוזמנים להגיב!

נמצאו 0 תוצאות
הוספת דף
חסר רכיב