אתר גן שמואל
חסר רכיב

אין מי שיסלק את השלטון המושחת בשבילנו | זהבה גלאון

27/08/2020


מדי שבוע, כשעשרות אלפי ישראלים עולים להפגין בבלפור, בצמתים, על הגשרים, מאות אלפים אחרים נשארים בבית. גם הם מתעבים את בנימין נתניהו, רובם בזו לו עוד לפני שהדגים במשבר הקורונה את מידת הניתוק המסחררת שלו, אבל הם נשארים בבית. אני מכירה כמה מהם. המסרים לא בדיוק מתאימים להם. הם היו עושים את זה אחרת. הם גם לא משוכנעים שיש טעם, הם למודי אכזבות. הם טועים.

גם הם יסכימו, שהמצב הנוכחי מפחיד. זו מלה שמשתמשים בה בקלות, אבל ישראל של נתניהו מילאה אותה בתוכן. משמעותה: יש סבירות לא קטנה לכך שישראל תיהפך למקום מסוכן בהרבה מכפי שהיא כיום. "דם יישפך ברחובות", הזהיר בני גנץ, וידוע שהוא צודק כי דם כבר נשפך ברחובות, ויודעים של מי הדם, מי שפך אותו ומי הביט מלמעלה. המצב מפחיד. כלומר, מסוכן, ומעמיד אותנו, האזרחים, לפני בחירה.

הפגנה על גשר מעל כביש 6. אנשים שונים עם דעות שונות, אך לכולם משותפת תחושת הפחדצילום: אילן אסייג

הפגנה על גשר מעל כביש 6. אנשים שונים עם דעות שונות, אך לכולם משותפת תחושת הפחד - צילום: אילן אסייג

אפשרות אחת היא לסמוך על המערכת הפוליטית שתשרת אותנו. הבחירות האחרונות הבהירו את מוגבלותה. אפשרות אחרת היא לוותר, להתייאש, לחפש דרכון, להתכנס, ללמוד טאי־צ'י, לומר שכולם מושחתים, להיאנח, ולקוות שהסכנה תחלוף, ואתה תיוותר. תמיד אפשר לקוות. זו גם האפשרות המועדפת על בלפור. שבו בבית, תנו לקונסטלציה הפוליטית הנוכחית לעשות את מה שעשתה תמיד.

יש עוד אפשרות: לקבל אחריות. עשרות אלפים עושים זאת מדי שבוע. זה לא מושלם. אנשים שונים עם מסרים שונים, מפגינים שונים עם מטרות שונות, אבל לכולם משותפות תחושת הפחד וההבנה שאין מישהו אחר לסמוך עליו. הפעם זה עלינו.

האם יש סיכוי להפגנות האלה? כן. הלחץ שסביבת נתניהו משדרת גלוי לעין. השקרים הבוטים, העיסוק האובססיבי, שליחת לגיון חנפניו להסביר שמדובר באנרכיסטים, להמציא אלימות, לומר, כפי שהעירה חברת הכנסת אסנת מארק, ש"רק בגלל שהמועדונים בתל אביב סגורים אתם באים לפה".מערכת ההשחרה הסתחררה מחוץ לפלנטה, נהפכת לפרודיה על עצמה. מצחיק זה לא. האלימות היא תוצר ישיר של קמפיין השקרים הזה ומבהירה יותר מכל, איפה אנחנו באמת עומדים, מה המצב לאשורו.

אין מדובר רק במפגיני הימין. אנחנו כבר לא שם. מדובר במשטרה, הגוף האמור להגן על אזרחי המדינה, ותחת נתניהו ואמיר אוחנה נעשה רשת הגנה לסדיסטים. מפקד מחוז ירושלים, ניצב דורון ידיד, כבר הודיע, שסנ"צ ניסו גואטה יוצב השבת שוב בבלפור. גואטה תועד חונק אדם, מכה צלם ועובר להכות מפגין אחר. את המפגין שחנק זימנה המשטרה לחקירה ומבקשת להרחיקו מבלפור לשבועיים. המשטרה טוענת, שהמפגינים היו אלימים. תיעוד אין לה. מצלמות דווקא היו. איכשהו, כשמדובר במשטרת ישראל, תיעוד תמיד נעלם כשצריך אותו. חבל. נשמח לדעת מה בעיני המשטרה מצדיק את אצבעות תנ"צ גואטה נסגרות על קנה הנשימה של מפגין. זה בוודאי עוצר נשימה.

בפרפרזה על דורון רוזנבלום, ההפגנות מוציאות מנתניהו את הביבי. הן מראות בדיוק במי מדובר, כמה רחוק השאיר מאחוריו את הקווים האדומים וכמה רחוק מוכנים ללכת מי שמשרתים אותו. עד דם. זה המנהיג שיש לנו עכשיו. אלה אנשיו. על זה המאבק, ואין אף אחד שיעשה אותו בעבורנו.



הארץ



נתניהו מבין שהפעם זה שונה. לכן הוא היסטרי
נחמיה שטרסלר,


אנשי הימין רותחים. הם מכנים את המפגינים בבלפור ובקיסריה, חבורת אנרכיסטים, תומכי אש"ף, שונאי ביבי, מסיתים לרצח, רומסים את הדמוקרטיה, "מפיצי מחלות" ו"מדגרות של קורונה" — שני כינויים אנטישמיים מבית היוצר של נתניהו. הם אומרים ש–10,000 מפגינים זה כלום, בקושי רבע מנדט, לכן כל ההפגנות הללו לא מסכנות את ביבי. הן פשוט כלום ושום דבר. החלק המפתיע בסיפור הוא, שגם חוגים "מתקדמים" בשמאל מזלזלים בהפגנות. הם אומרים שהן לא מוצלחות, שלא שינו את החלוקה הישראלית לשבטים, ומי שמגיע הם רק חוגי "רק לא ביבי". הם אומרים שאין שם ליכודניקים וגם לא חובשי כיפה, אלא רק מצביעי מרצ מתוסכלים, לכן אין בהן שום בשורה ושום תועלת.

הבעיה היא, שיש אדם אחד שמבין לא רע במהלכי תעמולה, בחירות והפגנות, וחושב אחרת לגמרי. שמו בנימין נתניהו.

ביבי זוכר היטב את ההפגנה הגדולה הראשונה, שהתרחשה לפני שלושה שבועות וחצי, בכיכר רבין. היא אורגנה על ידי עצמאים שעסקיהם קרסו. בסיום ההפגנה חסמה קבוצת מפגינים את אבן גבירול והתעמתה עם המשטרה. ביבי החל להזיע. הוא הבין שההפגנה הזו שיחררה את השד מהבקבוק. השתתפו בה 20,000 איש, ולא 10,000 כמו שדווח אז בתקשורת.

כעבור ארבעה ימים יצאה לדרך הפגנה גדולה נוספת, הפעם מול בלפור. וכך המשיכו להן ההפגנות בתל אביב ובירושלים, עד השיא במוצאי שבת האחרונה: אלפים רבים שהפגינו במאות צמתים וגשרים ברחבי המדינה, 15–20 אלף שהפגינו מול בלפור (ולא 10,000 כפי שנכתב בעיתונים), אלפים שהפגינו מול הווילה בקיסריה, ועוד אלפים בתל אביב, בגן צ'רלס קלור.

מפגינים מול מעון רה

מפגינים מול מעון רה"מ בירושלים, בשבוע שעברצילום: אמיל סלמן

נתניהו עקב אחרי ההפגנות הללו דקה אחר דקה. הוא ראה איך מספר המפגינים הולך ועולה, וכיצד הם נחושים להמשיך ולהפגין כל שבוע. הוא הבין היטב שהם מסכנים את כיסאו. לכן יצא נגדם בהתקפה היסטרית, תוך כדי ישיבת הממשלה — מה שמוכיח את חשיבות ההפגנות.


תוכניתו היתה להטיל סגר כללי, כדי לבלום את ההפגנות. הוא ניסה לבצע זאת, אך נכשל. לכן שלח את הבולדוג שלו, אמיר אוחנה, שהינחה את המשטרה "למנוע הפגנות מחשש לקורונה". אתמול הציע אוחנה להטיל סגר מלא על הכל!

נתניהו מבין היטב שכל אדם שמגיע להפגנות מייצג אלפים. הרי המפגין עושה זאת על חשבון זמנו הפרטי, ותוך סיכון עצמי. אין אוטובוסים ואין מימון. ומשום שמדובר במפגינים שלא מצפים לשום תמורה, חוץ מלראות אותו מחוץ לבלפור, הם מאוד מסוכנים.

כמה אנשים טענו באוזני שהם לא מאמינים שהליכודניקים "ראו את האור" ולפתע יצביעו למישהו אחר חוץ מביבי, ולכן לא יהיה שום שינוי. עניתי להם שהם לא מבינים בפוליטיקה. כדי לנצח בבחירות אתה לא צריך לשנות את דעתם של כל תומכי ביבי. כל מה שצריך זה לשכנע את השוליים, את אנשי הליכוד הרך, הליברלי, שיפנימו שלא ייתכן שהם יתמכו במנהיג שמואשם בקבלת שוחד, ושמנסה לקעקע את מערכת המשפט, חופש הביטוי וחירות ההפגנה. לשוליים האלה ההפגנות נותנות רוח גבית רצינית, שעוזרת להם בהחלטה: הפעם לא ביבי. מדובר בשלושה־ארבעה מנדטים, שברגע שיעברו מנתניהו לגוש המרכז, הוא יפסיד בבחירות.

זו הסיבה לכך שנתניהו החליט שלא להגיש תקציב חד־שנתי ביום ראשון. הוא חשש שכחול לבן תתנגד, הממשלה תיפול ונלך לבחירות. ואז ההפגנות נגדו יתעצמו מאוד, השוליים בליכוד ינטשו אותו, והוא יפסיד.

זו הסיבה שהוא כל כך לחוץ. זה גם ההסבר לדבריו בממשלה, שהיו כה מטורפים וכה שקריים. זו הסיבה לכך שהוא מזיע.

תגובות לדף זה
תגובה חדשה

עדיין אין תגובות לדף זה.
מוזמנים להגיב!

נמצאו 0 תוצאות
הוספת דף
חסר רכיב