אתר גן שמואל
חסר רכיב

מדינות קורסות בסתר: כך מדרדר נתניהו את ישראל לאסון פיננסי | מירב ארלוזורב

02/08/2020
www.haaretz.co.il /tmr/.premium-1.9032949
7-9 minutes

"העשור האבוד" של ישראל, בין 1974 ל–1985, נקרא כך בעיקר בגלל ההידרדרות הכלכלית שחוותה המדינה בשנים אלה, שהגיעה עד לשפל של משבר ההיפר־אינפלציה. השנים שלאחר ההלם של מלחמת יום הכיפורים היו שנים של אובדן אמון ציבורי, מהפך שלטוני וניסיון כושל של ממשלת הליכוד החדשה לבצע גם מהפך כלכלי שהסתיים בקריסה. לאחר שלושה עשורים של צמיחה מהירה, מאז קום המדינה, העשור האבוד עמד בסימן של קיפאון בצמיחה ושל תחילת הדעיכה של הפריון הישראלי. מאז אנחנו ממשיכים לדשדש עם הפריון שלנו.

על אף שהעשור האבוד מתייחס לאובדן התנופה הכלכלית של ישראל, בפועל האובדן העיקרי בו היה פוליטי. זה העשור שבו איבדה ישראל את המשילות שלה. הדבר הנורא מכל בעשור הזה היה ההידרדרות הידועה מראש, שאף ממשלה ואף פוליטיקאי לא הצליחו לבלום אותה. במשך עשר שנים ישראל הלכה מדחי אל דחי, הידרדרה משפל נורא לשפל עמוק ממנו, ואף שכולם ראו וכולם ידעו — איש לא הצליח לבלום את הסחרור הנורא כלפי מטה.


ה"דולריזציה" של שר האוצר שמחה ארליך (1977–1979), מכשירי הווידאו הפופליסטיים של שר האוצר יורם ארידור (1981–1983), עסקות החבילה עם ההסתדרות שאף אחת מהן לא צלחה. ממשלת ישראל איבדה שליטה על המשק, עד שהמדינה הגיעה לאינפלציה של יותר מ–400% בשנה, לחוב לאומי של יותר מ–200%, לאובדן רזרבות המט"ח שלה, ובפועל לקריסה פיננסית.

ראש הממשלה בנימין נתניהו, ושר האוצר ישראל כ

ראש הממשלה בנימין נתניהו, ושר האוצר ישראל כ"ץצילום: מארק ישראל סלם

רק בנקודת השפל הזו הצליח להתרומם פוליטיקאי אחד בעל עוצמה, שבלם את תהליך הסחרור. ראש הממשלה שמעון פרס, שעמד בראש ממשלת רוטציה, הצליח לאשר את תוכנית הייצוב של יולי 1985. התוכנית, אגב, אושרה על חודו של קול, לאחר שמרבית שרי הליכוד הצביעו נגד התוכנית. שני שרים מהליכוד שהעזו להצביע נגד מפלגתם, שר האוצר יצחק מודעי היה אחד מהם, איפשרו לממשלת ישראל להעביר את תוכנית השיקום הכלכלית החשובה בתולדות המדינה. מזל שכך.

המסקנות של ישראל מהסחרור הבלתי נשלט של העשור האבוד היו לא רק כלכליות, אלא גם שלטוניות. נחקק חוק בנק ישראל, שהבטיח לבנק המרכזי את עצמאותו. נקבעו יעדים לניהול תקציב המדינה. נחקק חוק ההסדרים. הפקידים לקחו את המושכות לידיים מידי הפוליטיקאים: הלקח המר של העשור האבוד היה שהלחצים הפוליטיים לא מאפשרים לפוליטיקאים לקבל את ההחלטות הנכונות, ולכן העוצמה הועברה לידי פקידי האוצר ופקידי בנק ישראל.

הממשלה, בכוונת מכוון, כבלה את ידיה עם שורה של יעדי אינפלציה, תקציב וחוב, והעבירה את שיקול הדעת בניהול המסגרת הכלכלית לידי הפקידות המקצועית. מעתה והלאה, כך היתה הכוונה, הממשלה תקבע מדיניות, אבל המדיניות הזו תהיה כפופה ליעדי תקציב ואינפלציה מוכתבים מראש (שהממשלה, כמובן, קובעת אותם), ואת יישום המדיניות ושמירה על היעדים יעשו הפקידים.

בתחתית

זה היה מהפך שלטוני־מקצועי שהציל את ישראל מידי עצמה. מאז 1985 המדינה היתה במגמה כמעט נמשכת של צמיחה, הפחתת חוב, דירוגי אשראי עולים ועלייה ברמת החיים. עשרות שנים של ניהול כלכלי רציני (יחסית) ומקצועי, הביאו לישראל את הפירות המקווים — העולם הכיר בה כמדינה מתקדמת, וקיבל אותה לחברות בארגון המדינות המפותחות (OECD).

ריסוק שיטתי של האיזונים והבלמים במגזר הציבורי

רק שלא עוד. מה שעובר על ישראל בחמש השנים האחרונות, וביתר שאת מאז החלו החקירות נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ומאז פרוץ משבר הקורונה, הוא היפוך מגמה היסטורי. במידה רבה, ישראל של 2020 מזכירה את ישראל של 1985: נואשת, מבורדקת, צועדת בעיניים פקוחות אל עברי פי פחת, מידרדרת מדחי אל דחי בלי שהיא מוצאת את הכוחות לבלום את הסחרור.

סימני האזהרה מרוחים על הקיר: השבוע, בוועדת הכספים של הכנסת, התחרו ביניהם יו"ר הקואליציה מיקי זוהר ושר האוצר ישראל כ"ץ מי מחלק יותר כספי ציבור לחינם. ה"מענק לכל אזרח", שכמעט כל הכלכלנים מסכימים כי הוא פופוליזם מוחלט, הורחב לפי דרישת הסיעות החרדיות, כששר האוצר הוא ראש החץ להובלת הכניעה לחרדים. ההערכה היא שזוהר וכ"ץ פעלו בשליחותו של נתניהו, כאשר גם הוא וגם כ"ץ מוכיחים בזה שהשמירה על הקופה הציבורית אינה ערך יותר. מי שאמונים על שמירה על הנכס הממלכתי היקר מכל, בוגדים בשליחותם כשהם הופכים את הקופה הזו לגזל לעיני כל.

כדי לאפשר את הגזל צריך קודם לרסק את המנגנונים שנועדו למנוע אותו. זהו בדיוק ההליך שנתניהו מוביל מ–2015: קמפיין המשילות, שנועד לרסק את השדרה של הפקידות הציבורית, ולהסיר את החסמים שמנעו מהפוליטיקאים לנהוג בחוסר אחריות וחוסר ממלכתיות. הלקחים השלטוניים של משבר 1985, וכל התמורות שישראל הפיקה מלמידת אותם לקחים, נרמסו תחת רצונו של אדם אחד לשלוט ללא מיצרים. במו ידיו נתניהו מדרדר את ישראל חזרה לשנות ה–80, והוא עושה זאת בציניות אכזרית, ומתוך אינטרסים אישיים בלבד.

ריסוק מנגנוני האיזונים והבלמים של המגזר הציבורי נמשך בשיטתיות מאז 2015. מתניהו אנגלמן נבחר לתפקיד "משבח המדינה"; דניאל הרשקוביץ' חסר יכולת העמידה נבחר לנציב שירות המדינה; מונה ממלא מקום מוחלש לתפקיד פרקליט המדינה; ועל הכוונת להחלשה מכוונת נמצאים גם היועץ המשפטי לממשלה ומפכ"ל המשטרה.

תקופת קורונה בת

תקופת קורונה בת"א. למצולמים אין קשר לנאמר בכתבהצילום: מוטי מילרוד

משרד האוצר נמצא כעת בלב הבליץ, עם ההתקפה הבוטה של נתניהו על ראש אגף התקציבים — האיום כי שאול מרידור יפוטר, רק משום שהעז להתנגד (בדיון פנימי) לתוכנית מענק לכל אזרח — ועם הנזיפה של שר האוצר במנכ"לית קרן טרנר, מכיוון שזו הגנה על מרידור. הפקידים מקבלים את המסר כי הם עזובים לנפשם, וכי אם מישהו מהם יעז לבצע את תפקידו המקצועי כהלכה, ויעז לרסן חלילה את הגחמות של נתניהו, דינו להיות מפוטר. בהקשר הזה, כ"ץ מצטייר בינתיים כמשענה קנה רצוץ, זנב מתרפס של נתניהו ותו לא.

התהליך המתמשך הזה גובה כבר מחיר כבד מישראל. בלי שהבחנו, עמד העשור האחרון — כן, העשור של נתניהו — בסימן של ירידה בצמיחה לנפש. כיום הצמיחה של ישראל נמוכה מזו של ממוצע המדינות המפותחות. אנחנו כבר מדשדשים במקום עשור שלם, וההרס השיטתי של העבודה המקצועית של הממשלה מבטיח כי לא יחול כל שיפור במצבנו בשנים הבאות.

החשש הכבד הוא שהרע מכל עוד צפוי לנו: הדעיכה הנמשכת של ישראל, כלכלית ושלטונית, עלולה לדרדר אותנו אל עברו של משבר פיננסי. הגירעון של ישראל צפוי להגיע השנה לכ–13%, השני בגובהו בקרב המדינות המפותחות, ולאור השאיפות של נתניהו להמשיך ולגזול את הקופה הציבורית — באמצע משבר קורונה ועם מיליון מובטלים — האפשרות של ירידת דירוג האשראי של ישראל, לראשונה בהיסטוריה שלה, הופכת למוחשית מתמיד.

במקרה כזה ההידרדרות למשבר פיננסי, כאשר הממשלה לא תוכל יותר לגייס חוב בשוקי ההון כדי לממן את הגירעון הענקי שלה, יהיה כהרף עין. נתניהו, "מר כלכלה" שהבטיחו להביא את ישראל לאחת מ–15 "המדינות הטובות בעולם", יהיה חתום בכך על ההפך המוחלט: קריסתה הכלכלית של ישראל, 35 שנים לאחר שנחלצה מקריסה כזו בזכות פרס, שהגעגועים אליו מעולם לא היו גדולים יותר.

ראש הממשלה בנימין נתניהו

ראש הממשלה בנימין נתניהוצילום: Ronen Zvulun/רויטרס

--------------------------------


ביבי מר כלכלה? עוד פייק ניוז שמנפצים כספית ובייגה
(מתוך הטור של בן כספית במעריב)

אתה רוצה להגיד לי שלא היו דברים טובים בכלכלה בעשור של ביבי? שאלתי.
"ברור שהיו", אמר בייגה, "האבטלה ירדה, היחס חוב־תוצר השתפר. זה קשור גם במה שקרה בעולם. אבל אתה מאתגר אותי, אז בוא נצלול למספרים", אמר, וצלל: "נתחיל בצמיחה לנפש. בעשור האחרון אנחנו בצמיחה לנפש הכי נמוכה ב־OECD. תקשיב טוב: מקום א־ח־רון. הצמיחה לנפש זו הצמיחה האמיתית. אי אפשר להשוות מספר גלובלי בין מדינה שהאוכלוסייה שלה עולה משמעותית כל שנה כמו ישראל, לבין מדינות אירופה שם אין כמעט ילודה. בסך הכל בעשור האחרון הצמיחה הממוצעת של המשק בשנה הייתה 3.3%."
"עכשיו, בוא נשווה לצמיחה בממשלות רבין וברק, בסדר?". בסדר, אמרתי."הנה המספרים: ממשלת רבין: בשנת 1992 הייתה צמיחה של 7.2%, ב־1993 3.8%, ב־94' 7%, ב־95' 6.6% וב־96' 5.1%. אחר כך בא ביבי. הנה הצמיחה אצלו: ב־1997 4.1%, ב־98' 4.2%, ב־99' 3.5%. ואז הגיע אהוד ברק. בשנת 2000, השנה המלאה היחידה שלו, הייתה צמיחה של 8.9%. הכי גבוהה בעידן המודרני. עכשיו תעשה ממוצע: ממשלות ברק ורבין צמיחה ממוצעת היא 6.4% לשנה. ממשלת נתניהו הראשונה ממוצע הצמיחה הוא 3.9%. אם תוסיף לממשלת נתניהו הראשונה את הממשלות של העשור האחרון, המספר יירד עוד יותר.
אז בוא נסכם, האמירה שבעשור האחרון הצמיחה היא המהירה ביותר היא שקר. האמת הפוכה. אלה העובדות".המיתוס של נתניהו
בייגה לא נרגע: "בוא נדבר על רמת החיים. בשנת 1995, שבה נרצח רבין, רמת החיים הממוצעת בישראל הייתה 72% מרמת החיים הממוצעת במדינות ה־OECD. היום המצב זהה. בדיוק אותו מספר. 72%. רמת החיים זה חלוקת התוצר ליכולת לנפש. מאיפה אני מביא את הנתון הזה? קראתי אותו אצל מיכאל שראל, הכלכלן של פורום קהלת, התומכים הגדולים ביותר של נתניהו. בדצמבר שנה שעברה שראל כתב שממשלת ישראל חוששת להתעמת עם קבוצות אינטרסים חזקות ובמקום זה מפצה את האזרח בהטבות מדומות. הוא צודק".
אז מה אתה בעצם אומר, שאלתי אותו. "אני אומר שהמיתוס של נתניהו כמר כלכלה הוא אגדה אורבנית. אין לו שום ביסוס במציאות. השנה הכלכלית הטובה ביותר בהיסטוריה, מאז שנות ה־60, הייתה שנת 2000. ברק היה ראש הממשלה ועבדך שר האוצר. התוצר עלה בכמעט 9%, הגירעון התקציבי היה 0.5%, האינפלציה הייתה נמוכה מאוד. לא הייתה שנה כזו מעולם, וזה למרות שהאינתיפאדה פרצה באוקטובר והורידה את התוצאות של הרבעון הרביעי. ביבי פשוט מקשקש."
חסר רכיב