אתר גן שמואל
חסר רכיב

לחזק את היסודות | נחמן גלבוע, ידיעות הקיבוץ 20/12/19

25/12/2019


יאיר ריינמן (לביא), שכיהן כיו"ר התאחדות הארגונים הכלכליים הקיבוציים וניהל משא ומתן עם נציגי הממשלה בנושאים שונים הקשורים להתיישבות, נוכח פעמים רבות שהעומדים מולו מדברים בשפה שונה משלו. תחושה דומה חשו גם אבשלום (אבו) וילן (נגבה), מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, ויעקב בכר (מענית), שכיהן בעבר כמנכ"ל התאחדות מגדלי הבקר בישראל וכיום עומד בראש התאחדות הארגונים הכלכליים הקיבוציים. בעוד שנציגי ההתיישבות מדברים על החקלאות וההתיישבות כערך, על חשיבות הייצור העצמי של המזון, על תכנון לטווח ארוך ושמירה על השטחים הפתוחים, נציגי הממשלה שמים את הדגש בעיקר על ההיבט הכלכלי, על השוק החופשי, והפחתת המחיר לצרכן. מתוך התחושה הזו הגה ריינמן את רעיון הקמת מכון "יסודות – למדיניות ציבורית ולציונות מעשית", מכון מחקר לעיצוב מדיניות כלכלית-חברתית, שהושק בשבוע שעבר  ב"קמילו" בתל-אביב. בטקס ההשקה נטלו חלק כ-200 משתתפים, בהם אישי ציבור, בכירים מהדרג המקצועי בממשלה, ראשי ארגוני ההתיישבות, החקלאות והתעשייה ועוד.


יאיר ריינמן (לביא) ו

יאיר ריינמן (לביא) ועמית בן צור

 

ריינמן, יו"ר הוועד המנהל הראשון וממייסדי המכון, שאף זכה לתעודת הוקרה ממנהל המכון עמית בן-צור על הרוח הגבית והחזון, הסביר את מטרת הקמת המכון החדש. "מכון יסודות יסייע לעצב נרטיב ציבורי המכיר בחשיבות ההתיישבות בכלל, ובפרט בתרומה ובחיוניות של העשייה היצרנית – חקלאית ותעשייתית. האחריות לקידומו מוטלת עלינו, כל מי שרואה עצמו שותף להנהגת הציונות המעשית וההתיישבות החקלאית. זו הזדמנות עבורנו להיות אקטיביים, לפעול להוביל ולהשפיע על גיבוש המדיניות בתחומים הרלוונטיים. אסור להסתפק רק בתגובה ליוזמות שמובילים אחרים".

 

עמית בן-צור (43), מנהל המכון, לשעבר ראש המטה של הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית, מנהל ההקמה של רשות בתי החולים הממשלתיים ויועץ בכיר למנכ"ל משרד הבריאות, מתגורר בקריית אונו. הקשר שלו להתיישבות נובע גם מהכרות עם מספר קיבוצים שבהם מתגוררים קרובי משפחתו, וגם מחברותו בעבר בתנועת הבוגרים של הנוע"ל. מעבר לזה, הוא מדגיש, ההתיישבות והחקלאות הם חלק מתפיסת עולם יותר רחבה שלו, לגבי אחריות המדינה על החיים הכלכליים והחברתיים בישראל. "אחד הדברים שזיהינו, באיחור רב מדי" הוא אומר "הוא שכדי להוביל מדיניות שונה מזו שהובילו כל הממשלות בשנים האחרונות, לא מספיק לומר שהמדיניות לא טובה אלא צריך להעמיד חלופות מקצועיות למדיניות הכלכלית והחברתית בישראל. אנחנו לא נעסוק רק בתיאור הבעיות והגורמים שיצרו אותן, אלא נציע פתרונות מתקדמים וננסה לשכנע את מקבלי ההחלטות לאמץ אותם. אנחנו מתבססים על מחקר מהעולם ומהארץ ועל מדיניות מוכחת שמשנה מציאות, כשהבסיס הוא כלכלה הוגנת ואחראית שפועלת לטובת כולם".

 

ש. השירות הציבורי מבוסס על כלכלנים שלמדו באקדמיה שבה שלטת התפיסה שרק השיטה הקפיטליסטית עובדת. אתה תציע להם שיטה כלכלית אחרת?

"בהחלט. מדינת ישראל תקועה באמצע שנות ה-80 של המאה הקודמת, וצריך לאתגר את התפיסות הכלכליות המקובעות והמיושנות. זה קורה בשנים האחרונות בהרבה מדינות מערביות, והמטרה שלנו היא להביא את השינוי והחידוש גם לפה".

 

ש. זה לא יהיה קל לשכנע לשנות גישה כשהשלטון בידי מפלגות הימין הדוגלות בשוק חופשי, וכשהמושג סוציאל-דמוקרטיה כמעט ולא נשמע.

"מכון יסודות קם מתוך מטרה להסתכל על כל החברה הישראלית, על הקבוצות השונות שיש בה, ולנסות לפתור את הבעיות היסודיות המשותפות לכולם. האתגר שלנו הוא כפול: גם לעסוק בבעיות היסוד של תנועות ההתיישבות, וגם לבחון כל הזמן איך זה משפיע ומושפע מהדברים שקורים בכלל החברה בישראל. תנועות ההתיישבות יושבות בפריפריה ועוסקות בחקלאות ובתעשייה, שזה חלק משמעותי של כל החברה הישראלית ולא רק שלהן".

 

נראה שלא יהיה קל לשכנע גם את מעצבי דעת הקהל בישראל, בחשיבותו של משק חקלאי מאורגן ומתוכנן. בתכנית "גב האומה" כשדנו במחסור בחמאה בישראל, תיארו את משק החלב המבוסס על מכסות כשריד ארכאי של המשטר הקומוניסטי בברית המועצות. בן-צור מודע למורכבות הבעיה. "אחד הקשיים שיש לנו" הוא אומר "זה שהדיון הוא מאד בינארי. יש מי שאומר שאו שנותנים לכוחות השוק לעשות את שלהם והכל ייפתר, או שמנהלים משק סובייטי. החיים התקדמו מאז. החלופות הכלכליות הן הרבה יותר מורכבות ועדכניות, והדיון הוא מה תפקידה של המדינה, מה תפקיד השווקים הפרטיים,  ואיך המדינה והשווקים הפרטיים יכולים וצריכים לשתף פעולה. בהרבה מאד תחומים אנחנו שוכחים, ויש מי שמנסה להשכיח, שהממשלות הן אלו שמייצרות את השווקים ומשקיעות במקומות שהכסף הפרטי לעולם לא ישקיע, ולכן לא מדובר בשוק חופשי ויד נעלמה אלא במדיניות שצריכה להיות מתוכננת לטובת כלל הציבור". 


    

בכנס ההשקה נערכו שני מושבים הנוגעים לנושאי ליבת הפעילות של המכון. במושב הראשון עסקו בשוק הגלובלי והייצור המקומי, וניסו להבין לאן חותרת המדיניות הכלכלית של ישראל. במושב השני עסקו המשתתפים בשאלת אספקת המזון בישראל, תוך ניתוח יחסי הכוחות בין השחקנים השונים בשוק זה.  

 

נציגי ההתיישבות והאקדמיה עמדו על נחיצות המכון וחשיבותו. "מדיניות של ייצור קרקע, מים ומזון היא מדיניות תורמת, מקדמת ומפתחת" אמר יעקב בכר, יו"ר המכון "את הענף הזה מנסים שנים לנסר, והכול בשם 'עקרונות השוק החופשי' שאינו חופשי ואינו תחרותי. התחרות בישראל למעשה ביטלה את עצמה והעבירה פרנסה של רבים למעטים. נפעל להפסיק את ההתאבדות המטורפת הזאת ולהצמיח עוד ענפים ועצים רבים".

 

הדס דניאלי-ילין, מנכ"לית התנועה הקיבוצית, הוסיפה: "את מכון יסודות הקימו תנועות ההתיישבות, לא מתוך מטרה לדאוג לאינטרסים שלנו אלא מתוך ראייה ערכית-חברתית, שמטרתה קידום החברה הישראלית והפיכתה לחברה טובה יותר, שעתידה מובטח גם מול איומים ואתגרים שעומדים בפתח. אני בטוחה שרק חברה הומניסטית שמבוססת על סולידריות וערבות הדדית, בונה חוסן לאומי בטווח הארוך".

 

עו"ד עמית יפרח, מזכ"ל תנועת המושבים,  ציין שלמכון חשיבות עצומה לקידום סדר היום של ההתיישבות, ורמי הוד, מנכ"ל המרכז הרעיוני בקרן ברל כצנלסון אמר שבמרכז שמחים לקחת חלק במפעל חשוב כל כך.

 

אבו וילן התייחס ליוקר המחיה, ולניסיון להטיל את האחריות על החקלאים הישראלים. "רבים  מנסים לגלגל את האחריות לעליה של מחירי הפירות והירקות על החקלאים שלנו. זו בדיחה. סל המזון הישראלי עומד היום על 8% מהצריכה של משק בית. זה נמוך מכל מוצר צריכה משפחתי אחר. עם זאת, אני מאמין שיצירת תחרות מול הרשתות על ידי הקמת שוק סיטונאי כמו שיש היום במדינות מפותחות בעולם, יכולה להביא להורדת מחירים לצרכן. זה פרויקט שמדברים עליו כבר עשר שנים, אבל אף ממשלה עוד לא הרימה את הכפפה. אני מקווה שמקבלי ההחלטות יבינו שזהו אחד מהפתרונות המשמעותיים ליוקר המחיה".


לעקוב ב> https://www.facebook.com/yesodot.org/

קשור ומעניין > לעבר מאבק הגמוני שמאלי בישראל | פרופ' דני פילק


תגובות לדף זה
תגובה חדשה

עדיין אין תגובות לדף זה.
מוזמנים להגיב!

חסר רכיב