כמה דברים שנמסרו מדגי הנוי:
לחברים שלום,
אז נכון שאומרים שדגים לא יודעים לדבר,
אבל מבחינתנו, לפחות לחברי הקיבוץ, מגיע איזה שהוא הסבר.
קודם כל אנחנו מתנצלים מראש,
שלא הצלחנו את העולם לכבוש,
שלא היו לנו תשובות לשאלות בחצר,
גם כשכל חבר שני מתעניין ושואל ועוצר.
וזה לא שנגמר לנו פתאום החשק,
אבל זה מה שהוחלט בועדת משק....
תבינו, זה לא שאנחנו לא מספיק בריאים או לא מספיק יפים,
אנחנו פשוט לא מכניסים לקיבוץ מספיק כספים.
הפאונד כבר צנח והיורו בחצי הדרך,
ובינינו, גם לשקל אין הרבה ערך.
כל התחום הזה כבר כמה שנים מדשדש,
וזה לא משנה אם אתה בשיתופי או במתחדש.
זה גם לא חדש שהמדינה בשנים האחרונות את החקלאים חונקת,
אין מספיק ביצים וחמאה,
אבל הצמיחה הכלכלית מזנקת.
לא ברור אם ראש הממשלה הבא נמצא איתנו כאן הערב,
אבל אם כן - תדאג בבקשה שלא נאבד את המגל ונישאר בסוף רק עם החרב...
אז עכשיו כשלא יהיו כאן יותר דגים,
לא יהיו יותר תערוכות בחגים,
לא בריכה מקושטת, לא תהלוכה עם דגלים,
לא רוח ים ולא הוד גלים.
לא עוד סיורים של ילדים נרגשים,
מילדי הגן ועד המפגשים,
לא עוד ביקורים של לקוחות מבחוץ,
שתמיד מנסים להבין מה זה קיבוץ.
שתדעו שלסגור עסק וללכת הביתה זה לא פשוט, אז מה אם אנחנו רק לנוי וקישוט?
זה לא משנה אם אתה קוי, שובונקין או סראסה, בכל מקרה זה באסה...
מצד אחד לא רוצים לסגור,
ומצד שני לא רוצים להמשיך הפסדים לגרור.
אמנם השווי שלנו בשוק גבוה יותר משל בן דודנו הקרפיון,
אבל גם אנחנו מצליחים להבין את ההגיון.
ואם היינו מושכים עכשיו עוד עונה?
מי יודע, בסוף הייתם אוכלים אותנו בערב ראש השנה....
אבל בגדול, למרות כל הקשיים, היה לנו כאן גם הרבה Fun,
ואנחנו מאוד שמחים שהגענו לכאן מיפן.
לא דרשו מאיתנו יותר מדי כשבאו לביקור הלקוחות, רק להיות יפים ולשחות.
אם לומר את האמת, ציפינו שאחרי ארבעים ומשהו שנה תרימו לנו איזו מסיבה חביבה,
אבל לא נורא, לפחות נתנחם בדמי העזיבה...
ואם אנחנו לא יכולים להעביר לכם בונוס, אולי כדאי לפנות את השטח לקרונוס.
אז - היו שלום ותודה על הדגים.
ליאור גולדשטיין
חג שמח!
.jpg)
.jpg)
עדיין אין תגובות לדף זה.
מוזמנים להגיב!