אתר גן שמואל
חסר רכיב

כתבה על יובל רוט ונעים אל ביידא מעמותת "בדרך להחלמה" על קבלת פרס גולדברג לשלום

19/06/2019

נאומו של יובל רוט בטכס חלוקת פרס גולדברג לשלום.

Victor J. Goldberg Prize for
Peace in the Middle East, 2019
Acceptance Speech by Yuval Roth





או כאן את הנאום בעברית של יובל רוט במעמד נתינת פרס גולדברג :

בשמי ובשם נעים אל ביידה אנחנו מודים על הבחירה לפרס גולדברג לשלום במזרח התיכון.
הפרס הזה מגיע למאות המתנדבים המסורים,ומעל הכל לבעלי התפקידים בארגון, ולרכזי האזורים שעובדים סביב השעון במלאכת התאום.


ברשותכם אספר בקצרה את הסיפור האישי שלי.
ב-24.10.93 נחטף ונרצח אחי אודי רוט בעת שרות מילואים, על ידי אנשי חמאס.
אחי השאיר את נדב ילדו בן הארבע, אלמנתו מרב, אותנו אחיו, ואמא שבורת לב שלא התאוששה מאסון זה עד יומה האחרון.


בעקבות האסון הצטרפתי לפורום משפחות שכולות ישראלי פלסטיני, אותו הקים יצחק פרנקנטל שאיבד את בנו אריק בנסיבות דומות. בפורום אני לוקח חלק במפגשי הדיאלוג בבתי ספר תיכוניים, בעיקר בישראל.

במפגשים אלו אנחנו באים עם חברנו השכולים הפלסטינים להראות זוית אחרת על הסיכסוך. אנחנו מביאים מסר חד וברור של פיוס. מסר שאומר שאם אנחנו משני הצדדים שאיבדנו את היקרים לנו בסיכסוך, יכולים להכיר אחד בכאב של השני, ואם אנחנו יכולים לשבת ביחד ולדבר, אז אנחנו מזמינים את כולם להצטרף אלינו!!!

אנחנו חברי הפורום לקחנו את האסון שלנו ככלי לקרוב לבבות ופיוס, ולכן בשבילי הפורום הוא מסגרת בה אני יכול לקדם באופן היעיל ביותר את הערכים בהם אני מאמין.


בשנת 2006 קבלתי בקשה מחבר פורום פלסטיני להסיע את אחיו לבית חולים רמבם.
נענתי לבקשה ומכאן החלו הדברים להתגלגל כמו כדור שלג. עוד ועוד בקשות החלו להגיע... כשהבנתי שלא אוכל לענות על כל הבקשות התחלתי לבקש עזרה. בתחילה ממעגלים קרובים, ובהמשך דרך הרשתות החברתיות. כך החלה להתגבש קבוצה של מתנדבים שביום יום אשר מסיעים בכל יום חולים פלסטינים, בעיקר ילדים, לטיפולים מצילי חיים, מהמעברים לבתי חולים בישראל. הלוך ושוב.


היום מדובר על הסעה של כ-120 אנשים בכל יום מכל המעברים החל מארז (עזה) בדרום וכלה בג'למה(ג'נין) בצפון.
מהר מאד הבנתי שמעבר לעזרה ההומניטרית יש כאן הזדמנות למפגש בלתי אמצעי ביננו לבין שכנינו. מפגש שבמציאות המסוכסכת בין שני העמים הוא כמעט בלתי אפשרי.
מפגש שהוא ברמה של peopel to peopel ללא קשר לדת ולאום.
מפגש שובר מחיצות וסטיגמות ששווה להתאמץ ולמסד אותו.


זאת הזדמנות לנו הישראלים להראות פנים אחרות, שונות מהמציאות הפלסטינית של חיילים ומחסומים.

כל נסיעה היא הזדמנות לעשות "שלום קטן של שעה" ואנחנו מיצרים כל יום עשרות "שלומים קטנים". 
לפני שמונה שנים פנה אלי נעים אל ביידה בבקשה להסיע קרוב משפחה שנזקק להסעות על בסיס יומי במשך חודשיים. עד מהרה מצא עצמו נעים ככתובת לחולים בגדה המערבית, לסיוע בהסעות לטיפולים בישראל.

מצאתי אדם שקם מוקדם בבוקר ליום עבודה מפרך, במהלכו עסק במלאכת תאום הסעות בתנאים קשים מנשוא, וכששב הביתה סחוט, עסק בזמן הקצר שנותר לו בתאום ההסעות של יום המחרת.
גיליתי אדם שחווה על בשרו את כל הקשיים שהכיבוש מציע, ולמרות הכל מדבר על התנגדות לא אלימה, ועל אופק אופטימי שישים קץ לסבל שלו ושל עמו.


מצאתי שותף אמיתי לדרך, בעל לב ענק, ושופע חמלה.
לצערי, המילה שלום נעדרת מהשיח הרווח כיום, בעיקר בגלל היאוש בשני הצדדים, ואכזבות של הבטחות שלא מומשו.


יש הרגשה שהמילה שלום רוקנה מתוכן. כאן ראיתי בכך הזדמנות לחזק כוחות של שותפים לדרך בה אני מאמין בחברה הפלסטינית.

כאשר מנהיג כמו נעים מראה לציבור שלו שלמילה שלום יש תוכן וממשות, זה מחזק אותו בתוך הציבור שלו, ומעצים את דרך השלום ונותן תקווה.
אדם יכול לשאת קשיים קיצוניים כל עוד יש לו תקווה!!!


וכאן, לסיום, אני רוצה לצטט מסר שקיבלתי מחאלד זיוד, חולה מאזור ג'נין שהסענו במשך תקופה ארוכה. כך כתב לי במסנג'ר:

" Hey Yuval, I’ve never had a good chance to talk to you openly. I think you’ve doing the most amazing thing ever in regards of the conflict in this area. Personally speaking, you, all your friends, and all the beautiful people in rambam saved my life twice. First from cancer. The second time is from being close minded fanatic. Like all Palestinians I think I was brainwashed to hate everyone. Especially jews. What you are doing is one of the reasons why I now hope for peace and do whatever I can from my place as can English teacher to make more people hope and seek peace too. Thank you so much sir.


תרגום לעברית של המסרון:
" הי יובל
מעולם לא היתה לי הזדמנות לדבר אתך בפתיחות. אני חושב שאתה עושה את הדבר המדהים ביותר שיכול להיות בהקשר לסכסוך באזורנו. באופן אישי, אתה, כל חבריך המתנדבים, וכל הצוות המקסים ברמב"ם, הצלתם אותי פעמיים. ראשית ממחלת הסרטן, ושנית מצרות מוח ופנאטיות. כמו כל הפלסטינים, אני חושב, הייתי שטוף מוח ושנאתי את כולם, בעיקר את היהודים. מה שאתה עושה היא אחת הסיבות בזכותן אני עכשיו מייחל לשלום ועושה כל מה שיש באפשרותי, מהמקום שלי כמורה לאנגלית, לסייע לעוד אנשים להאמין בשלום וגם לייחל לו ולהתאמץ בעבורו.
תודה רבה מאוד אדוני."




דפים לוח אלקטרוני

נמצאו 0 תוצאות
הוספת דף
חסר רכיב