על עצמי- אזרח - שאחת לארבע שנים שם את בחירתו בקלפי, וממתין שתעבורנה ארבע שנים בשגשוג, בשלום באחווה ורעות, ולא כך, לאחרונה נדרשתי לבחור בארבע שנים ארבע פעמים, והתוצאה בוקה ומבולקה, 

נולדתי לבית ציוני ימני, וכל חיי נטיתי לימין, כל עוד לא היה מושחת בראשו, הצהרת האמונים של הממשלה ה-35 בכנסת ה-23 הייתה יום שחור לדמוקרטיה הישראלית, היות ואיני יודע לשמור היטב על פי והדיבור בנושא הפוליטי עלול להכאיב לאחרים, נצרתי את לשוני ושחררתי את קולמוסי, ולדאבוני הרב עסוק כמעט כל יום (שעות הערות -והעשיה), בתעוד, מאמרים, ובלוגים בנושא הפוליטי המשפיע על כולנו [ועלי לרעה] - במקום חלילה להעליב את ידידי, ואת חברי בחרתי לכתוב ספר - בשם - "המסמרים בארון ביבי"- ואני משמר טורים/מאמרים/ והצהרות - הנוגעוים לעניין הבריאות, הביטחון, הכלכלה חופש ההפגנה, והעתונות, ותנאי המחיה הבסיסיים של אזרח במדינתו. קולמוסי פולט המון מידע מכל התחומים אליו נוגעים מנהיגינו?,  איני תמים

קצות אצבעותי עגולות, מהכוויות שנכוויתי בימי חלדי במדינה, בה נולדתי, כאן נולדו לי ילדי, כאן בניתי את ביתי- בתפילה ובתקווה שלא יקבור אותי חי - מתחתיו.!! כן עד כדי כך אני לוקח ללב את המציאות שכפה עלי "התושב העראי במצודת בלפור", כן-לדאבון לב גם הוא פגוע, עם רקע, המושיב אותי למקלדת, לתעד את אשר אנוכי חווה, לטוב - ולדאבוני לאחרונה לרע, ספרי מכיל כ-300 דף בפונט 11, אשר רק הקריאה בהם - כרגע מתוך הגהה - יוצרת סביבי אווירת נכאים, שקשה לי להתמודד עמה מחד - ומאידך, הכל אוטנתי, אמיתי, אחד חאחד ממה שנכתב, 

ועתה אחלוק עמכם הכותבים כתרים - המאמר/פוסט הזה שכתבתם יחד הוא תעודת העניות של עם ישראל - לא התלהמתם, לא פגעתם ולא השתלחתם, העמדתם מראה לפני  חוסר המנהיגות במדינה, צר לי לומר, אך אבי מורי זצ"ל אם היה קם היום לתחייה, היה מת מיד, לא למען שחיתות זו עבר את כל המראות ב- 80 שנותיו, לא עבור נהנתנות [שהייתה רחוקה ממנו והלאה], את מראות שנות המלחמה בחר למחוק מזכרונו בכדי לבנות ולקיים בארצו בית חלוצי, ציוני, ללא חמגשים, סיגרים ושמפניה וורודה, וגם ללא תכשיטים והכל על חשבון האחר.

אתם וודאי חשים בתסכול המטביע כל חלקה טובה [לפחות לטעמי], בתקווה שהצעתכם  תקבל תאוצה ותהפוך לרצון העם, ונשוב להיות אור לעמים - וחלילה לא כעכשיו חושך ליהודים.

משה אוריאל