ברכה ותמונות ט"ו בשבט, שבת, 14.2.2021
חג שמח לכל הקיבוץ, בנים ואורחים,
לט"ו
בשבט וגן שמואל יש מהמשותף וגם מהחשוב. החג בישראל חודש ב 1896- שנת הקמת קיבוץ גן
שמואל ונטיעת פרדס האתרוגים. בט"ו בשבט בשנת תר"ן – 1896, יצא המורה
והסופר זאב יעבץ עם תלמידיו מבית הספר בזכרון יעקב לנטיעה חגיגית, וקבע בכך אופי
חדש לט"ו בשבט. נימוקיו היו: "למען חבב הנטעים, נטעי הארץ אשר נטע ה'
לאבותינו לשבוע מטובם ולהתענג מיופיים, יש לבית הספר לעשות לחג את היום אשר נועד
מימי קדם בישראל לראש השנה לאילנות". יוזמה זו נקלטה גם במושבות עבריות
נוספות, וב-1908 הכריזה הסתדרות המורים על ט"ו בשבט כחג הנטיעות. מאוחר יותר
אימצה גם הקק"ל את מועד זה.
בשנים האחרונות בישראל ומחוצה לה, נהגו לציין את החג גם כיום אקולוגי. ב-1890 נרכשו כל שטחי אזור חדרה ע"י גואל הקרקעות יהושע חנקין, מערבי בשם סלים חורי, שגר בחיפה ואחר כך בלבנון. האזור היה ביצות, יתושים וקדחת. מאחר שלא היה בידיו מספיק כסף, הוא פנה ליהודים בעלי יכולות מפולין, שהתכוונו לעלות לארץ. בכספם קנה את האדמות שנרשמו על שמם. במשך השנים נקנו ונמכרו אדמות בכל האזור. כשחסרו אדמות קנתה גן שמואל יחד עם הקק'"ל כ-2000 דונם לפיתוח והגדלת הקיבוץ. רוטשילד תרם מיליונים לנטיעת אקליפטוסים שיובאו מאוסטרליה, כדי לייבש את הביצות. הסתבר, שהם לא ממש עזרו והיה צורך בתעלות ניקוז. אנו אחרי סערה גדולה ולשמחתנו, העצים סמלי המקום, לא נפגעו וכסמלים הוכח חוזקם וחוזק המקום.
היום הוא יום חג נוסף:
3 האקליפטוסים בחצר, סמלי גן שמואל, הם בני 125 שנה! 23 עצי הזיתים שנשמרו בחצר וניטעו בהוראת
הרצל הם בני 113 שנה! והשיקמה, העץ המחודש במרכז בית הקברות בן 1899 שנה!
בעקבות תכנית חדשה (תב"ע) של שטחי
הקיבוץ, נספרו כ-2750 עצים! ומשהו
אישי-ציבורי: שלשום בערב ראינו את ביבי בערוצי הטלוויזיה, אירוע ציני ומדאיג, נוטע
בטקס מביך עץ זית בהתנחלות בשטחים, כשבמרחק לא רב, עוקרים המתנחלים עצי זית בני
מאות שנים של התושבים הפלשתינאים – "תג מחיר".
ולבסוף, זהו חג בו אנו מזכירים ומוקירים את השתילים השורשיים, את המבוגרים בקיבוצנו שעברו את גיל 90:
המבוגרת ביותר: ברכה כהן בת 98
אלכס אלטיזר
מימי
כרמל
גבריאלה אורן
רחל שי
חדווה צפוני
שאלנו אותם: איך הגעתם לגיל הזה, איך עשיתם את זה? והם ענו:
"לקום כל בוקר לעבוד!" המון ברכות ואיחולי בריאות לכולם!
צריך לזכור שהדור הראשון בנה
את המקום, הדור השני והשלישי המשיך, פיתח והגדיל, ועל הרביעי להמשיך ולקדם לדור
הבא.
חג שמח, ונטיעות לעומק ולבטחון.
תודה לכל אלה שעשו עבודה נפלאה בהכנת החג וביצועו, בעיקר לנתי גולדשטיין וקארן אייזנברג.
מאיר בראון
עדיין אין תגובות לדף זה.
מוזמנים להגיב!