אתר גן שמואל
חסר רכיב

הבחירות למזכיר התנועה הקיבוצית: אני עם ליאור, בשמחה


כתב עזרא דלומי, ראש הנקרה

הבחירות למזכיר התנועה הקיבוצית: אני עם ליאור, בשמחה

אינני יודע היכן הזירה המתאימה ביותר כדי להביע בה את תמיכתי בבחירת ליאור שמחה למזכיר התנועה הקיבוצית. התפוצה של העיתונות הקיבוצית דלה, אם לשאול דוגמה מקיבוצי. שמות הידוענים לשעבר, במודעות התמיכה שמפרסם ניר מאיר, אנונימיים לרבים. לא יועיל הרבה אם אצרף את שמי לרשימה כלשהי. זה משחק בשיטות של העבר.

בס"ה מתנועה ומקיבוצים הפכנו לתפזורת של אנשים, שגם דפוסי הצבעתם בבחירות לכנסת כבר לא מהווים סימן היכר לשייכותם. אין מרכז כובד לכוון אליו. אל כינוסי הבחירות של המתמודדים בקיבוצים – באים מתי מעט. הרבה מהומה על לא מאומה.

זה כמובן לא מהיום, אבל עוד סממן של הפיכת התנועה הקיבוצית לארגון. אנשים איבדו עניין.
לפיכך בחרתי להביע את תמיכתי בליאור בזירה הקרובה והנוחה ביותר, חשבון הפייסבוק שלי, שאחריו עוקבים כמה מאות חברי קיבוצים – בציפייה שישרשרו, בתורם, לחבריהם, וכך המאות יהיו, אולי, לאלפים.

אני בעד ליאור כי הוא "דם חדש"; כי הוא מאוד אכפתניק; כי הוא רוצה; כי הרזומה שלו מאוד עכשווי, עם ניסיון מוכח במשרד פרסום ידוע; כי מאחוריו יש סיפור מיקרו מוצלח – בשנות כהונתו כמזכיר נצר סרני הוא הכניס ביישוב משב רוח קיבוצי רענן; וכי הוא לא חושב על תנועה כמשרד אינטרסים. היותו אדם צעיר שרוצה בתפקיד שהיה בעשורים האחרונים, עבור המכהנים בו, תחנה בדרך מתפקיד א' אל תפקיד ב' אל תפקיד ג' וחזרה, היא מעשה חלוצי בעיניי.

הופעתו בצילום הקמפיין שלו, שאיננה סולו, אלא כשלצידו צוות מנוסה של חברים, שיש הרואים בה חולשה וצורך "בקביים" – היא יתרון בעיניי. משמעותה: אינני נפוליאון, אני בא לשתף, להיעזר ולחלוק באחריות. דווקא יפה. עבודת צוות, זוכרים? מזכיר ולא מנהל, זוכרים?

וגם ההפך הוא הנכון. אם הולכים על ההיגד שהיתרון הוא בניסיון, אז מי שיעשה שלוש וארבע קדנציות הוא הכי בעל ניסיון. הוא מכיר את הפוליטיקאים, יודע לפתוח כל דלת, ללחוץ במקומות הנכונים. לוביסט מעולה לעת צורך.

זו בדיוק החשיבה שהביאתנו עד הלום: פחות תנועה, יותר קבוצת אינטרס. על פי תפיסה זאת, מזכ"ל טוב הוא מי "שיסדר לנו". אני רוצה את ההפך. אני רוצה במישהו שבא "מאחורי הצאן", שמוכן להיכוות וללמוד מניסיונם של אחרים, שחמוש ברוח התלהבות, שמוכן להסתער על תפקיד קשה, מול ממסד ותיק שמצופף שורות.

ניר מאיר הוא אדם מנוסה, חרוץ, שמילא שלל תפקידים, תנועתיים ואחרים. עוד מאותו דבר. אני אומר: טוב, לא טוב, הגיע הזמן לאוורר. תנועה היא דבר זורם. מים חדשים מחליפים מים שהיו. מזכיר חדש, עם רוח שיתופית, יביא אנשים חדשים, יסמן שלא כל מה שהיה הוא שיהיה. שהתנועה איננה פקק תנועה.

אני בעד ליאור, לא נגד ניר, ובכל זאת שני דברים יש לי לומר לניר, בעניינים שאני קצת קרוב אליהם. ההתייצבות האולטימטיבית מאחורי אבי גבאי מעידה על קוצר ראות פוליטי ובאג רעיוני; הפיכת דף "דיווחי תנועה" לעיתון נוטף דבש של הדובר הדבוראי, שמרבה בשירי מה יפית ניר, מעידה על קוצר ראות תקשורתי; בעיקר לנוכח הדלדול בעיתונות הקיבוצית.
סליחה ניר, בהצלחה ליאור.


חסר רכיב