איך נפרדים? | גיל אדוט

איך אחרי ארבע שנים בהם עברנו תהליך של פרידה, נפרדים באמת? 

ארבע שנים שהכנתי את עצמי לרגע הזה.

ארבע שנים שאמרתי שברגע הזה אהיה חזקה, שאדע שזה הדבר הנכון בשבילך.

אבל עדיין, למרות כל ההכנות לא חשבתי שזה יהיה כל כך כואב.

סבא שלי, מודל לחיקוי, דמות להערצה.

אתה היית בן אדם כל כך אהוב, אתה עדיין בן אדם כל כך אהוב .

מה לא עשית בשבילנו. מה לא נתת בשבילנו.

אני מתגעגעת לימים של פעם, לשישי בצהריים שאני חוזרת מבית ספר ובאה אלייך ולסבתא הביתה, בדיוק בשעה של הניקיונות  עם הערוץ הקבוע של האופרה ברקע והריח של הבישולים לערב.

במשך  ארבע השנים האחרונות הפחד הכי גדול שלי היה לשכוח את הזיכרונות איתך מפעם.

ועכשיו אני יכולה להגיד בראש שקט שאני זוכרת. 

אני זוכרת הכל!!! 

זוכרת איך ישבנו ללמוד ביחד כמעט כל שבוע. 

זוכרת שהיית מלמד אותי לבשל. 

זוכרת את הימי הולדת, החגים,

זוכרת את כל הרגעים איתך.

סבא שלי אני כל כך אוהבת אותך ומתגעגעת.

ינקעלה בחג הביכורים 1968

לדף של יענקלה באתר הנצחה של הקיבוץ