בהשתתפות אנשי
אקדמיה העוסקים בתחום של פוסט טראומה ופגיעה מינית
עבודותיה של שושן
רותם (ילידת ירושלים, דור שני לשואה) חושפות בפנינו את עולמה הפנימי של אישה שעברה
התעללות על רקע מיני לאורך שנים ונושאת עמה פגיעה עמוקה.
באמצעות עבודותיה של שושן אנו נחשפים לעולם
פרוץ, מאיים וכואב.
בדרכה הישירה,
מתארת לנו שושן חוויות של ילדה שלא היה לה בית ומשענת בעולם. עבודותיה מישירות מבט
אל הצופה ושואבות אותו אל תוך הכאב האישי. היא נוקטת בעמדת הילד, כאסטרטגיה מפוכחת
המאפשרת דיבור על נושאים קשים.
שושן יוצרת בחומרים
וטכניקות המאפיינים עבודות של ילדי-גן או בית-ספר: נייר אריזה חום מלוכלך; ארגזי
קרטון; צבעי גיר; מחרוזות וחלקי בובות באמצעותם היא משחזרת את חוויות העבר; ציור
ילדי המשולב בקולאז'' של צילומי ילדות וקרעי טקסט מהתיק הפסיכיאטרי.
חומרים
"ילדיים", תמימים לכאורה, המתגלים במבט שני כנגועים באלימות ובאכזריות.
הבובות ומשחקי
הילדות בעבודותיה של שושן, מייצגות את חולשתו של הקורבן הפגיע וחסר הכוח ואת
ניצולו על ידי עולם המבוגרים.
