הגלריה לאמנות קיבוץ גן שמואל

 

"פסלים ועדיים"- הכל זכוכית

אוצרות: דורית טלמון ושלומית איזנשטיין

 

  28.10.09 – 21.11.09

 

 

משתתפים:

אהרון דוקטור, איריס הרדי עצמון, אמנון אלבז,  אסנת דן- קוצר, אופיר זמודז'אק, בתיה מרגלית,

 היולי ליברמן, ורד מאייר,חביבה צמח, טובה כרמון, יגאל מאייר, לואי בן כליפא, מיכל זילברברג,

מאגי שפירא, מירי עמיר, סילביה צימרמן, ענת אייל, צח אור, רובין קלר-אלבז, רחל גולדרייך, שלומית איזנשטיין

 

 

שנים רבות נתפסה הזכוכית כחומר הבא לשרת מטרות תועלתיות כמו חפצי יומיום, חפצי נוי, יישומים בבנייה, מכשור מדעי ועוד. הזכוכית נתפסה כחומר בעל תכלית שימושית וכמרכיב אדריכלי.

עם הקמת הכנסיות הנוצריות הראשונות  בימי הביניים, יצרו האדריכלים חלונות ויטראז' מרהיבים, שגרמו לקהל המאמינים חוויה מרגשת אל מול יופייה ועוצמתה של הכנסייה הנוצרית.

אמנות הזכוכית עושה שימוש בהשתקפות האור בצבעוניות רבה ובזה יוצרת חוויה ויזואלית עמוקה.

כשמלאכת הזכוכית מיצתה את עצמה מבחינה טכנית, היא חפשה לחדש עצמה דרך אפשרויות צורניות נוספות מעבר למה שהיה מקובל.

בדומה לחומרים האחרים גם הזכוכית הצטרפה לזרם המרכזי באמנות, שבמסגרתו נוצרות עבודות מושגיות. השימוש חדל להיות תכליתי בלבד, והדגש עבר אל המופשט והפיסולי הגלום בזכוכית.

הזכוכית בעלת פוטנציאל  גדול בהבעה אמנותית ודוגמא לכך באה לידי ביטוי בתערוכה זו.

תנועת  "זכוכית בסטודיו"  הביאה את היצירה בזכוכית לכלל אמנות טהורה.

מאז שנות השישים של המאה העשרים,  עם התפתחות אמצעים טכנולוגיים שונים, הפכה הזכוכית יחד עם אמצעים אחרים לחומר מרתק בידי האמנים. במהלך השנים התקיימו כנסים, תערוכות, כתות אמן וסדנאות במקומות שהייתה בהן מסורת של עבודה בזכוכית. תערוכה מיצירותיו של האמן דייל צ'יהולי הייתה אבן דרך בשינוי הגישה ליצירה בזכוכית.

 

בתערוכה זו משתתפים בכירי אמני הזכוכית בארץ, המציגים  מיצירותיהם בארץ ובחו"ל. יצירות הזכוכית בתערוכה נעשו במגוון רחב של טכניקות וסגנונות יצירה: ניפוח זכוכית. פיוזינג, יציקה, עבודה במבער, התזת חול, חיתוך קר, מדיה מעורבת, ובה עבודות בעלות אופי שמרני, שנעשו בטכניקה מסורתית לעומת עבודות המשלבות טכניקות ומשרתות רעיון מסוים.

 

.